דפי הנצחה

דב
נולד בסנטיאגו צ'ילה בשנת 1933 בשם ברנרדו אנחל בלקינד. בן לשיינה ו-וולף בלקינד,
אח לאילה.

הוריו היו יהודים שהיגרו לצ'ילה מליטא לאחר מלחמת העולם
הראשונה.

במשפחתו של אביו צחקו שבדרך מאירופה, כאשר הגיעו לפנמה הם
פנו בטעות שמאלה והגיעו לצ'ילה במקום לפנות ימינה לארה"ב.

משפחתה של אימו, הייתה משפחה מסורתית דתית. אביה היה רב משושלת
של 13 דורות של רבנים. כאשר הגיעה הבשורה למשפחתה של שיינה בליטא שנולד לה בן זכר
נסע סבו הגאה בדיליג'נס לעיר המחוז וקנה תיבת תפוזים מארץ ישראל שאותם חילק בחגיגה
לכל הכפר.

ההורים היו פעילים בקהילה היהודית והילדים למדו בבית ספר
יהודי. היהודים הליטאים שחיו בצ'ילה היו כתחליף לבני המשפחה שנשארו בליטא.

בנעוריו החל דב, בעקבות אחותו, ללכת למפגשים של תנועת
השומר הצעיר. שם פגש את פאבלו שהפך לחברו הטוב. חבורתם נודעה כחבורה שובבה ופרועה
במיוחד. החברות עם פאבלו נמשכה כ- 80 שנה, למרות המרחק, עד לפטירתו של פבלו לפני
כשנתיים.

כשהיה בן 17 המשפחה עברה לגור בולפראיסו. שנתיים לאחר מכן
נסע דב לישראל למכון להכשרת מדריכים מתנועות הנוער על מנת לחזור להדריך את הנוער
החלוצי בחו"ל.

דב חזר לצ'ילה והדריך בתנועה עד שביקשו ממנו להצטרף לחזק
את ההכשרה. בשנת 1956 הוא עלה לארץ עם הגרעין הצ'יליאני והם הגיעו לקיבוץ עין דור.
בארץ שינה את שמו לדב ארנון.

כשחילקו את חברי הגרעין לעבודה בענפים בדקו מהם צרכי
הקיבוץ. דב שבחיים לא חשב שיהיה רועה צאן הסכים לקבל את צרכי הקיבוץ ונכנס לעבוד
בענף הצאן. בפעם הראשונה ששמע שחולבים את הכבשים בידיים כמעט התעלף. מה שהתחיל
כשבוע ניסיון, נמשך 12 שנה עד לסגירת הענף בשנת 1967.

כאשר רעה את
הכבשים במרעה, בזכות ראייתו החדה הוא החל למצוא ממצאים ארכיאולוגים שהיו פזורים בשדות
עין דור. סקרנותו הרבה הביאה אותו לחקור את התחום והוא החל לפתח תחביב ועניין
משמעותי בתחומי ארכיאולוגיה, ידיעת הארץ, היסטוריה ודתות.

הוא השתתף בסקרים וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ, בעיקר
לאחר מלחמת ששת הימים. אירגן והדריך טיולים של הקיבוץ להכרת השטחים החדשים ברמת
הגולן, סיני ופנים הארץ.

הוריו של דב עשו עלייה בעקבות הילדים ועברו לגור בקיבוץ
עין דור וכאן חיו עד לפטירתם.

לאחר סגירת ענף הצאן עבר דב לעבוד בטלדור כמלגזן ייצור, במחלקת
המשלוחים ובמחלקת עיבוד נתונים אלקטרונים. שם נשאר עד לפרישתו בסוף שנות ה -90.

בשנת 1976 הגיעה לקיבוץ משלחת חפירות לחפור את תל קישיון.
דב, שהתעניין בארכיאולגיה היה המקשר של המשלחת מטעם הקיבוץ. במשלחת הוא הכיר את
כרמלה כהן, ארכיאולוגית ממוזיאון ישראל בירושלים. הם התאהבו, התחתנו וקבעו את ביתם
כאן בקיבוץ עין דור.

לדב וכרמלה נולדו שלושה ילדים: נועה, איילת ואהוד אשר גדלו
והתחנכו בקיבוץ עין דור

במהלך השנים דב היה מעורב בקיבוץ בוועדות ופעילויות שונות,
ביניהן בארכיון, בקלפי, בדירה בתל אביב ובוועדת מינויים.

ביתם של כרמלה ודב היה בית פתוח ולאורך השנים התארחו
ואומצו בביתם אולפניסטים, מתנדבים, חיילים בודדים ובני נוער רבים. חלקם הפכו להיות
חלק מהמשפחה עד היום חורחה, הילה, נעמי וטלי.

דב זכה לחבק ארבעה נכדים: פלג, אריאל, דורון ובועז.

לפני שלוש שנים, חלה דב בסרטן אלים. בזכות הטיפולים שעבר
ונחישותו הרבה הוא שמר על שגרת חיים מלאה ועצמאית עד שלפני 10 חודשים התפרצה המחלה
והחלישה אותו.

דב נפטר היום לפנות בוקר, בביתו ומיטתו, מוקף בבני משפחתו,
חודש לפני יום הולדתו ה-90.

יהי זכרו ברוך