דפי הנצחה

שרה קדר
רעייתו של זלמן
אימן של יעל וענת
נולדה 4.2.1920
נפטרה 17.9.1979

שרה נולדה בקומרום בצ'כסלובקיה כבת בכורה למשפחה אדוקה.
היא למדה בגימנסיה של כמרים בנדיקטים לפי רצונה של האם, שהגנה בעוז על דרך בתה – תלמידה מצטיינת – מול זעם הקהילה האורתודוקסית המתחסדת.
אך לא כך נמשכו היחסים במשפחה, לאחר ששרה לתנועת השומר הצעיר.
במשך שנים שררה מתיחות רבה בבית ושרה מצאה את שעותיה היפות בפעולות הקן השומרי ובהדרכה התנועתית.

כניסת ההונגרים לסלובקיה חוללה שינויים יסודיים בחייה של שרה. היא הגיעה לבודפשט ובסתיו 1939 עלתה ארצה. היא הייתה בין מייסדי גרעין הונגרי ג' ועשתה את כל דרך הנדודים של הקבוצה הקטנה: רמת יוחנן, אילון, דן.

בראשית ימי הגרעין נרקמו קשריה עם זלמן, הם נישאו באילון ובדן נולדה הבת הראשונה.
באביב 1942 הצטרף הגרעין לקיבוץ ו' בנחלת יהודה.
לא קלים היו חייה של האם הצעירה בקיבוץ חדש עם ילדה יחידה, שהייתה לרוב מחוץ לבית.
אף על פי כן נסחפה שרה במהרה למעגל הפעילות הקיבוצית. היא מילאה לרוב תפקידים חברתיים במערכת האירגונית של הקיבוץ והיתה פעילה בועדת חברים, ועדת שיכון, מזכירות הקיבוץ ובריכוז ענפי שרות.
שרה יסדה את המתפרה המרכזית בקיבוץ.
היה זה ענף ללא מסורת תנועתית וקיבוצנו היה בין הראשונים שהקימו את השרות הזה.
בפעילויות אלה התגלתה תכונתה היסודית ואולי היקרה ביותר של שרה: טוב לב עד כדי תמימות, משולב בכושר עשייה ובאומץ החלטה.
תכונות אלה עמדו לה במצבים קשים רבים הן כמזכירת קיבוץ והן בפעילותה במחלקה לחברה. במסגרת תפקידה התנועתית, היא טיפלה בהצלחה בתחומים רגישים ביותר: נפגעי מלחמות וגורל (נכים, אחמנות, הורים שכולים ועוד..) עבודה סוציאלית בקיבוץ ובעיית הקשישים.
כשרונה להקשיב לזולת תרם הרבה להישגיה. הפעילות בכל השטחים האלה לא קיפחה את דאגתה למשפחתה וביתה הצטיין בחמימות בנועם ובשפע של עליצות וצחוק.

על אף שראינו שבריאותה התערערה בשנותיה האחרוונות, נדהמו הכל מן המהירות בה מחלתתה הממארת טרפה את חייה.


שרה ז"ל
כארבעים שנה צעדנו יחד בדרך הארוכה של קיבוצנו. למדתי להכיר ולהוקיר את שרה. היה בה משהו מיוחד שהעמיד אותה בראשכל מעשה והתרחשות בחברה שלנו. מן שילוב נדיר של תבונת לב ותבונת כפיים. רגישות לזולת ותושייה רבה – יצרו דמות אימהית נבונה, אחות בוגרת, חכמה וטובה, מעודדת ותומכת.

במסירות ובהתמדה מילאה כל תפקיד ומשימה שלקחה על עצמה. גם כשטיפלה בבעיות בוערות של "כאו ועכשיו" ראתה בעיני רוחה את ההתפתחויות הצפויות ותכננה לטווח ארוך, לעתיד לבואץ
בשיחות אין ספור של אחה"צ על הדשא כשהיינו דנים בבעיות שברומו של עולם, או באירועים המרעישים של המדינה והחברה הישראלית או כשנדרשנו לקטנות של יום יום, אהבתי להקשיב לשרה, לאופן הביטוי וההבעה האופייניים לה, המתובלים בהומור מיוחד דק ושנון.
"בין הגעגועים למה שהיה, לבין מה שקורה היום," היתה שרה אומרת, "צריך לתכנן את מה שיהיה איתנו בעתיד. צריך לחשוב ולהתכונן לימי מחלה וזיקנה.
ואמנם, זה היה התחום שהעסיק את שרה לאחרונה. לתחום הזה הקדישה מרץ ומחשבה רבה, גם כאשר כוחותיה הלכו והתדלדלו.
דמותה של שרה שזורה במסכת חיינו. היא עולה ומבצבצת מכל היש הגדול של החברה שלנו, ביתנו הקיבוצי, והוא מצבה חיה לאצילות רוחה.