דפי הנצחה

סידני - שמואל כהן
נולד 17.2.1934
נפטר 1.4.1978

סיד בא אל קיבוצנו מקיבוץ כפר הנשיא.
מאז בואו אלינו ראיתיו עובד ופועל, ממלא תפקידים שנטל על עצמו, או שהטילו עליו- ביושר, במסירות ובהצלחה.
רצה הגורל שרק בזמן האחרון ובנסיבות קשות וטרגיות הכרתי אותו ואף התקרבתי אליו.
עולמו של סיד היה סגור ומסוגר. על ימי נעוריו או ילדותו, לא סיפר אפילו ברמז.
אדם בודד היה סיד......
דמותו – אדם ישר מאד ותובעני ליושר ומוסר שדרכי חנופה ומחמאות שוא לא נשא.
על כן הוא נראה כקשוח לפעמים, בתפקידים שמילא, אבל אם סיד תבע, הרי בראש ובראשונה תבע מעצמו, הוא הבין היטב לחולשת אנוש, אבל כלפי עצמו החמיר במאוד, מאוד – הנה לפני שלושה שבועות ליוויתי את סיד לבית חולים בילינסון. מצבו היה כבר קשה מאד. סיד לא הסכים שאבקש להקדים את תורו. הוא אמר: כל הממתינים הם חולים.
וכך ישבנו שעות. למרות הסבל הנורא שהישיבה הזאת גרמה לו, לא התאונן.
מעט מאד ידענו על עברו של סיד, אבל במשך השנים ראינו אותו כאחד הנאמנים והקנאים לדרך הקיבוצית שבה הוא בחר.
אילו יכול היה לדבר בימיו האחרונים, אולי היה סיד אוסר עלינו להספידו, או להזכירו.
אבל הצורך הוא שלנו – לתת ביטוי להערכתנו והוקרתנו לאדם בודד זה, שמצא את דרכו ללב רבים כל כך.
לא נותר לנו, לחברים ולילדים שכה אהב אותם והם אהבו אותו, אלא לומר את המילים האיומות: נוחה בשלום