דפי הנצחה

 מיכאל חי

1942-2023

אבא, נולדת ב1942 בברוקלין
ניו-יורק בשם מייקל רפפורט להורים אידית ועמנואל שגידלו אותך באהבה בבית חם, יחד
עם אחיך הרווארד, הדודים טובי וג'ו ובני הדודים מרלין, ברי וליבי שהיו כמו אחים עבורך.

אהבת
לשחק בייסבול וכדורסל בשכונה ומגיל צעיר התמדת בלימודי יהדות והתעניינת בהיסטוריה
ואהבת מאוד ללכת לספרייה.

אחרי
התיכון השלמת תואר ראשון בפוליטיקה, ממשל והיסטוריה.

ב
- 1968 התגייסת לצבא ארצות הברית ושירתת שנה בויאטנאם. המלחמה השאירה בך חותם
ואחרי השירות הצבאי התמודדת עם פוסט טראומה.

לצד האתגרים הרבים הפכת אחרי
המלחמה להיות פעיל חברתי בתנועה להפסקה המלחמה, השתתפת
בהתארגנויות לקידום נוער בסיכון, זכויות אפרו אמריקאים וחיברת בין קהילות יהודיות
לקהילות אפרו אמריקאיות. עבדת כעובד קהילתי בשכונות מוחלשות בניו יורק וזכויות
האדם היו תמיד לנגד עיניך.

בזכותך נולדנו לערכים האלה של
אהבת האדם.

ב- 1973 עלית לישראל, גרת
בקיבוץ שדה בוקר ואחר כך בקיבוץ משמר השרון שם עבדת בבריכות דגים. שם גם נפגשת
והתאהבת באמא, שירה. ב-1975 חזרתם לארצות הברית והתחתנתם. גרתם שם עד 1980. אמא
למדה תואר שני בקולנוע ואתה עבדת כשף במסעדות. אהבת תמיד לאפות ולבשל ועד השנים
האחרונות היית נותן לנו לטעום מתכונים יצירתיים פרי ידיך.

ב- 1980 עליתם יחד עם חברים
טובים עד היום מגרעין עין דור, לקיבוץ עין דור. בשנים הראשונות היית מזכיר הגרעין.
בקיבוץ עבדת ברפת, במטבח, בהנהלת חשבונות ובשנים האחרונות ועד הפנסיה במפעל טלדור.
במקביל נהגת תמיד להרצות על מלחמת ויאטנאם
והמלחמה הקרה לסטודנטים בגבעת חביבה וכן לימדת אנגלית.

נולדנו , ב1984 שחר וב1987
יונת.

כאבא אהבת ללכת איתנו לספרייה,
להכין פנקייקים וצ'יפס בשבת, ולפני השינה נהגת לקחת אותנו למה שקראנו לו טיולי
פיג'מה בקיבוץ הזכורים באהבה. הנחלת לנו את חיבתך הרבה למוזיקה ואופרה בפרט אשר
הייתה קרובה ללבך, נהנית לשיר בקולך העמוק והמלא לעיתים גם בשבילי הקיבוץ. כשהיינו
ילדות נסענו אחת לכמה שנים לארצות הברית ותמיד אהבת לקחת אותנו לאתרי ילדותך –
הספרייה העירונית בניו יורק, מוזיאונים.

אהבת לצפות בספורט וחדשות
בטלוויזיה ותמיד כשבאנו לבקר שיתפת בסיפורים על חוויותיך בוויאטנם וחלקת איתנו
בידע העצום שלך בתחומים רבים.

בשנים האחרונות נולדו הנכדים
גב, מיקה ונעם שמילאו את ליבך. נהנית לספר להם סיפורים והם תמיד שמחו לבוא לסבא
לאכול איתו גלידה ולנסוע בקלנועית.

בתקופה הזו התמודדת עם התדרדרות
של הגוף, אמא ואנחנו היינו לצידך.

אבא, מייקל, בן זוג, אבא, סבא
וחבר – תודה על שהנחלת לנו מורשת של ראיית האחר, חמלה, אהבת האדם, סקרנות, חשיבה
ביקורתית ולמידה.

תישאר בליבנו תמיד.

כתבו שחר חי ויונת כרכום