דפי הנצחה

יצחק פארן ז"ל
2012 – 1934
יצחק נולד במונטבידאו-אורוגוואי בשנת 1934, כבן בכור לבנימין ולובה - זוג מהגרים מפולין ומליטא.
שלוש שנים לאחר מכן נולד אחיו היחיד, שמעון, והם גרו יחד עם סבתם בבית קטן, והתפרנסו מחנות המכולת של המשפחה.
כשהיה בן 12 הצטרף יצחק לתנועת השומר הצעיר ומאז ועד היום היו עקרונות וערכי התנועה נר לרגליו, בכל הווייתו ומעשיו.
התנועה היוותה את מרכז חייו ובה השקיע את כל מרצו בלהט אידיאולוגי חסר פשרות.
בשנת 1954, כמדריך בוגר, נבחר למשלחת שהגיעה לארץ במסגרת "המכון למדריכי חוץ לארץ". וכשחזר, כעבור שנה וחצי, הפך לראש ההנהגה הראשית במונטבידאו.
שנתיים לאחר מכן הפך להיות בן זוגה של ז'וז'י, ידידתו מהקן. וב-1958 החליטו ז'וז'י ויצחק "לעשות עליה" והפליגו באונייה, בדרך לארץ ישראל.
ז'וז'י ויצחק נקלטו בקיבוץ עין דור, נישאו והקימו בו משפחה לתפארת. הקיבוץ ומשפחתו היו שתי אהבותיו הגדולות והוא השקיע ונלחם על שתיהן בכל כוחו.
במהלך השנים מילא בקיבוץ תפקידים מרכזיים בהם מרכז הפלחה, רכז המים, רכז בניין,רכז תרבות ועוד. גם לאחר צאתו לפנסיה המשיך להיות פעיל, כדרכו: היה ממקימי המכללה לוותיקים במועצה, ריכז את התרבות בקיבוץ ואחר כך גם את "מועדון הזהב".
יצחק היה אוטודידקט ובמשך כל חייו למד והתפתח, עסק ביצירה והאמנות הייתה חלק חשוב ומרכזי בחייו.
יצחק, איש עקרונות ומעשה, אדם של אידיאולוגיה ועבודה, תרבות ולמידה.
אדם גדול עם לב גדול. יהי זכרך ברוך!
יצחק השאיר אחריו את רעייתו ז'וז'י, ארבעת ילדיו: גדי, אריאל, ליטל, עדי.
ושניים עשר נכדיו: נדב, מיה, נועה וליה, מיגן ובן, שלום, אלה והראל, אסף, תמר והדס.


3 אוגוסט 2012 יום שישי טו' באב תשע"ב מס' 42

"לאבא שלי יש סולם, מגיע כמעט עד שמיים.
ואבא שלי כה רעב, אוכל ארוחה פעמיים.
כי אבא שלי הוא הכי בעולם
ואבא שלי הוא הטוב מכולם."

אבא שלנו - הכי בעולם!
כזה אתה אבא – גדול וחזק ועוטף ומגן
ומחבק ומנשק המון, בעדינות.

ועכשיו אנו צריכים לומר לך כמה מילים
איך אפשר להגיד כמה מילים על חיים שלמים? ואילו מילים נבחר?

קודם כל - נגיד לך שאנחנו אוהבים אותך הכי בעולם.
כי אין ולא יהיה אבא מדהים כמוך וסבא נפלא כמוך,
והאהבה שלך תמיד מילאה ותמלא אותנו, ואנחנו בטוחים בה בכל שנייה בחיינו!
רוצים להגיד לך שאתה מייצג בשבילנו עולם שלם של ערכים ומהות,
של למידה וסקרנות, יצירה ושקדנות, חריצות ויושר.
ורוצים להגיד לך גם שלא סיימנו לריב איתך ולהתווכח איתך, ולהתעצבן ולעצבן
ולחבק ולנשק ולהקשיב לך מספר בפרטי פרטים, ולספר לך בפרטי פרטים עלינו ועל הילדים שלנו- הנכדים שלך שאתה כל כך אוהב וגאה בהם.
ואנחנו מחכים לעוד תמונה שתצייר ולעוד פרויקט שאליו תתגייס - ולא די לנו!

ועכשיו, בעיקר יש לנו חור גדול בלב והמון דמעות בעיניים - ואנחנו מקווים שעוד מעט נתעורר מהסיוט ונראה שהכל בסדר ונגיע הביתה ואתה תקום לקראתנו, שמח, כשברקע המוזיקה שאתה כל כך אוהב ותחבק אותנו חזק ותנשק אותנו המון, בעדינות.

ותהיה בטוח שגם אם תאחר לבוא - אנחנו נחכה לך פה- ביחד, תמיד ביחד!
ונשמור על אמא ועל כל הנכדים שלך!
ונחבק אותם חזק וננשק אותם המון - בעדינות.
אוהבים - אנחנו