דפי הנצחה

זיוה חורש- סיפור חיים

זיוה נולדה
ב-1951 במושבה תל מונד, בת בכורה לגבריאלה ומיכאל שור, אחריה נולדו האחים מוטי,
אריק ויונתן. היא הייתה תינוקת, פעוטה, ילדה עקשנית ודעתנית, חדת לשון וכריזמטית.

זיוה למדה
בבית הספר העממי בתל מונד ובתיכון כצנלסון בכפר סבא והייתה תלמידה מצטיינת, מבריקה
ואהודה, אך חצופה מאוד.

עם סיום
לימודיה, התגייסה לצה"ל ויצאה לקורס מכיות. הדריכה בבה"ד 12 ויצאה לקורס
קצינות, אשר ממנו הודחה ברגע האחרון בשל עזות מצחה. היא הוצבה מחדש בסיני, בגדוד
שריון, שם הכירה את ירון מירון, שהיה לבעלה הראשון.

בעקבות ירון,
הגיעה זיוה לקיבוץ עין דור- הקימה בו בית והפכה את המקום לבית: בית ערכי וקהילתי
שכמו נתפר למידותיה. זיוה התאהבה במקום, באנשים ובנוף, ולאורך השנים חיברה ילדים,
נערים ואנשים לאהבה זו- אהבה שבנתה שייכות.

בתחילה- עבדה
במלונים ובחינוך, ובהמשך יצאה ללימודי ביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית
בירושלים. בשנת 1975 נולדה בתם, ענת.

זיוה לימדה
ביולוגיה והייתה למורה נערצת ולמחנכת המיתולוגית של הקבוצות: אשחר, מרום, צורים,
כוורת, קוץ ושוב מרום במוסד החינוכי תבור. היא ראתה בעבודתה יעוד והגשמה וזכתה
לעצב ולהשפיע על חייהם של דורות של חניכים.

מאוחר יותר
יצאה לפעילות במדור המוסדות של הקיבוץ הארצי, אז הכירה את דויד'לה מקיבוץ דביר,
אשר בבוא הזמן עבר בעקבותיה לעין דור והיה לבן זוגה ואבי בנותיה- נעמה ונטע.

זיוה המשיכה
ללמד במוסד, שימשה רכזת פדגוגית ומזכירת קיבוץ, בהמשך ריכזה את החינוך הבלתי
פורמאלי והדריכה במוזאון הארכאולוגי בעין דור בתוכנית דו-קיום המקרבת בין יהודים
לערבים. בכל תפקידיה, התוותה זיוה את הדרך והתירה את חותמה במעשים ובלבבות.

גם לאחר
שיצאה לפנסיה, המשיכה בתפקידים שונים בקיבוץ: לכהן כשרת הקבורה הקיבוצית, להעביר
שיעורי אקטואליה במועדון מופת ולהיות עמוד תווך קיבוצי, אוזן קשבת ומגדלור בחשכה
בעת הצורך.

זיוה הייתה
לוחמת צדק וחירות ופעלה באומץ למימוש ערכיה: שוויון ערך האדם, דו קיום ויחסי
שכנות, סולידריות חברתית ואהבת הארץ והטבע שסביבנו.

תמיד אמרה בקול ברור וגאה את דעותיה והשקפותיה, גם אם לא התכתבו עם דעת הרוב.
במעשיה התוותה לנו את הדרך ותמיד הייתה בטוחה בצדקתה.

זיוה הייתה
אופטימית חסרת תקנה, הייתה בה אמונה מלאה בגרעין הטוב הקיים בכל אדם ואדם, אשת
אשכולות ואנציקלופדיה מהלכת, אשפית המילה הכתובה והשיח.

זיוה הותירה
אחריה, אוהבים וכאובים בלכתה וממשיכים להאיר ולשאת את לפידה, את דוידלה; הבנות-
ענת, נעמה ונטע; ארבעת נכדיה- אלה, אורי, תמר ויונתן ועוד אנשים רבים- משפחה רחבת
כנף, חברי וחברות נפש, קולגות, חניכים לשעבר ושותפים למסע- שאיבדו גם הם גיבורת
ילדות, מורת דרך, חברה נאמנה ומקור לנחמה.

אנחנו אוהבים
אותה כל כך,

יהי זכרה ברוך.

לבקשת
משפחת חורש, מפורסם השיר שנכתב לכבוד יום ההולדת 70 של זיוה.

זיוה חורש ז''ל,  עין דורית
בנשמה – גיא צליל

זכיתי. זכיתי להכיר אותך זיוה 3 וחצי שנים.

אשה נדירה, דעתנית, חכמה. עין דורית בנשמה.

לוחמת צדק. לוחמת למען חלשים, למען אנשים.

רבים חייבים לך תודה. את עצמך תמיד
שמת בסוף הרשימה. קשוחה ורגישה לא מוותרת. אנרגיה מטורפת, תמיד מתנדבת. לכולם דואגת.

היית אשת חינוך מעולה, חושבת מחוץ לקופסה. תמיד רואה רחוק ולא שוכחת
להזכיר את המקורות.             אנציקלופדיה
של חוכמת חיים. כתובת לכל התלבטות, חשיבה, למידה, התמודדות עם בעיה.

רק לפני פחות משנה סיימת להוביל מהפכה. כל שבוע דגלים מניפה, נוסעת
לבלפור מכוונת למטרה, סוחפת ובסוף משיגה. מנהיגה מלידה.

גידלת עם דוידלה משפחה לתפארת, בנות מוכשרת, בדמותך, בערכייך. גאווה
גדולה, שתמיד נהגת לספר בצניעות וענווה. זאת מורשת החיים שאת משאירה.

את בית העלמין את מכירה טוב מכולנו. את כולם ליווית אישית. בדרכך הייחודית והרגישה דאגת למשפחות ולסוף
מכובד של כל אחד. והיום, אנחנו מלווים אותך בפעם האחרונה לעולמים. גאים, עצובים
ובוכים.

היית דוגמה ומופת לכולנו. נזכור אותך ונזכיר אותך תמיד.

שלום אשה, מנהיגה אהובה. עין דורית בנשמה.

גיא צליל- מנהל קהילה