דפי הנצחה

משה חטב ז"ל
נולד: כ' תשרי תרפ"א – 2.10.1920
נפטר: כ"ו כסלו תשמ"ח – 17.12.1987
בעלה של: עדינה
אבא של: רפי, עידית ואוה
סבא של: מיה, יעל ואיתן חטב - ילדיהם של דבורה ורפי חטב,
רן, שי, אילן ועופר מעוז - ילדיהם של עדית ואברי מעוז,
ברית, אדר ואביב גיא - ילדיהם של אוה ורפי גיא.
סבא רבא של אשר וגלעד שונבורן, - ילדיה של יעל (חטב) שונבורן.

משה נולד בארה"ב, בעיר שיקגו, להורים שומרי מסורת יהודית, שהיגרו לארה"ב בתחילת המאה העשרים. כילד למד בבית ספר כללי, וקיבל מעט חינוך יהודי בשעות שאחרי הלימודים.
כשסיים את לימודיו בבית ספר תיכון הצטרף לתנועת השומר הצעיר ועבד בבית חרושת לגומי, היה פעיל בארגון המקצועי שם, הצליח להביא לשביתת עובדים ואף הגיע למאסר כתגובה לפעילותו שם. בערבים למד באוניברסיטה מדעי טבע דומם, הדריך בקן השוה"צ ואף היה ראש הקן בשיקגו.
הוא גויס לצבא האמריקאי ב-1942, הוכשר כטכנאי אלקטרוניקה והיה מסונף לחיל השריון. הוא שהה עם יחידתו באנגליה ובסקוטלנד והתאמן במשך כשנה לקראת פלישת בנות הברית ליבשת אירופה. ביוני 1944 השתתף בגל השני של הפלישה לנורמנדיה בפיקודו של גנרל פאטון ובהמשך אף הגיע לגרמניה הכבושה. באירופה ניסה כל הזמן לחפש משפחות יהודיות וכאשר ראה בעיר ליאז' בבלגיה דגל כחול-לבן דרך אחד החלונות קפץ מהמכונית שבה נסע ונכנס לבית, והתרגש מאד מסיפורי המשפחה איך הצליחו לברוח מהנאצים , ועל היחס הטוב שקבלו בבלגיה מהאוכלוסיה המקומית.
הוא המשיך לחפש יהודים בכל מקום והתרגש ביותר לפגוש זוג של בוגרי השומר הצעיר בבריסל, ואף שמר על קשר עם זוג זה במשך שנים רבות. היחידה שלו היתה היחידה הראשונה שהגיעה לברלין אחרי המלחמה. הוא גם פגש יהודים ששירתו בצבא האדום הרוסי. במהלך שירותו בצבא האמריקאי היה מוטרד מאד מהאנטישמיות בה נתקל בצבא.
אחרי שובו לארה"ב שהה שם כשנה נוספת בשליחות תנועת השומר הצעיר, בתקופה זו הכרת את עדינה, מקן מונטריאול בקנדה.
משה עלה לארץ בשנת 1947, בארץ הצטרף לחבריו בנחלת יהודה, ובהמשך הצטרף לגרעין המייסד של קיבוץ עין דור.
כאשר הגיע לקיבוץ ניסה ללמוד סינית באופן עצמאי מתוך כך שכבר בשנות החמישים האמין שסין הולכת להיות המעצמה החשובה בעולם, דבר שקרה שנים רבות אחרי מותו.
הוא גם האמין בצורך של שתי מדינות לשני עמים, כמו שאמר לגיסו בקנדה: "לא באתי לישראל כדי להיות מיעוט בארצי".
בהגיעו לארץ חידש את הקשר עם עדינה והם נישאו בנחלת יהודה בתחילת 1948. בסוף שנה זו נולד בנם הבכור, רפי. בקיבוץ עבד בכל עבודה אך נשאב ואהב את העבודה בחינוך. עם גיבוש התוכנית לקלוט חברת נוער דרך "עליית הנוער", יצא ללימודי הוראה בירושלים. ובהמשך חינך חברות נוער בקיבוץ.
ב – 1953 יצא עם משפחתו לשלוש שנות שליחות תנועתית בקנדה.
עם הקמת המוסד החינוכי "תבור" בקיבוץ, היה מחנך ומורה לנושאים ראליסטיים, בעיקר כימיה ומתימטיקה, והיה גם רכז פדגוגי במשך שנתיים.
לאחר הקמת מפעל "טלדור" בקיבוץ הוא הקים ועבד במעבדה הכימית במפעל ובהמשך ריכז את מחלקת הרכש במפעל.
בשנתיים האחרונות לחייו סבל מבעיות לב, וניסה לחפש פתרון רפואי. כאשר עלה רעיון של ניתוח מעקפים הוא נפגש עם המנתח אשר הצביע על הסכנה הכרוכה בניתוח זה, משה התעקש לעבור את הניתוח, באמירה שהוא מעדיף לנסות כל דבר ולא לחיות כאדם מוגבל.
גופו לא עמד בניתוח הקשה ואחרי כמה שבועות, ב – 17.12.1987 הלך לעולמו והוא רק בן 67 שנים.
יהי זכרו ברוך