דפי הנצחה

רחל כספרי

נולדה: 03.11.1924
נפטרה: 12.03.1998

רעייתו של משה
אמו של איתמר

רחל נולדה במריאנבד, בסודטן בסוף 1924. אביה היה אדם אמיד. הוא היה שותף בבתי מלון והיתה לו חנות לתיקים. רחל הצטרפה בגיל צעיר מאד לתנועת הנוער "תכלת לבן".

כאשר היטלר פלש לסודטן המשפחה עברה לפראג. האבא היה נתין יוגוסלבי וכמובן גם רחל. ההורים נאלצו לברוח ליוגוסלביה, כי הנאצים חיפשו אותם. בגיל 12 רחל נשארה לבדה והיתה צריכה לארגן את כל מה שהיה שייך לאבא. אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים להשיג את הניירות הדרושים, היא פנתה לשגרירות יוגוסלביה בפראג והשגריר הלך אתה לגסטפו. שם, בליווי צעקות, היא קבלה את הניירות הדרושים.

אחרי זמן מה, רחל יצאה להכשרה ליד ברנו, עד שהגסטפו חיסל את ההכשרה. היא עברה ליוגוסלביה ושם בבלגרד נפגשה לזמן קצר עם הוריה, וזאת היתה גם הפעם האחרונה.

התחנה הבאה היתה הכשרה של דייגים באזור ספליט. היו שם רק ארבע בחורות, והן עבדו אצל היוגוסלבים, בישלו, כיבסו וכו'. אז הגיעה המלחמה ליוגוסלביה, שנכבשה על ידי הגרמנים. למזלה של רחל, ספליט נכבשה על ידי האיטלקים וחברי ההכשרה הועברו כשבויים אזרחים לאיטליה.



כל השבויים הובאו לצפון איטליה ושם חולקו בין הכפרים ההרריים. הם שהו שם עד שהגרמנים פלשו לאזור. האיטלקים הפשיסטים הספיקו לחלק לשבויים ניירות מזויפים כדי שאלה יימלטו מידי הגרמנים.

רחל נדדה עם קבוצת שבויים נמלטים זאת קודם לפירנצה ואחר כך לרומא, שם הם חיו במחתרת 9 חדשים, עד שהאמריקנים כבשו את רומא. רחל התקשרה אז עם חיילי הבריגדה הישראלים ולאנשי משרד החוץ הישראלי ועבדה בשבילם. לבסוף, הקבוצה עלתה על סיפון אנית מלחמה אנגלית, אשר הביאה אותם ארצה. היא הגיעה כחברת גרעין הכשרה לעין גב, שם פגשתיה כשהייתי בפלמ"ח.

כשהשתחררתי, חזרתי הביתה לקבוץ א"י ו' ורחל באה אתי. איתמר נולד ביולי, 1947.

רחל מילאה כל מיני תפקידים בקבוץ. היא רכזה את המכבסה במשך הרבה מאד שנים. היא גם היתה אחראית לאולפן, בין היתר בזכות השפות הרבות השגורות בפיה (גרמנית, איטלקית, סרבית, אנגלית).

השבץ המוחי שם קץ לכל פעילותה ושנותיה האחרונות עברו עליה בנווה דור. חיינו יחד שנים רבות והיה לנו טוב.
משה כספרי