דפי הנצחה

לאה דגן
14.10.1929 - 3.1.2015
לאה נולדה בצגלד שבהונגריה למשפחת הבש. לאה ואחותה מריקה גדלו במשפחה מוסיקלית מאד והמוסיקה ליוותה אותה עד ימיה האחרונים.
כשהייתה בת 24 פרצה מלחמת העולם השנייה. אביה נשלח לעבודות כפיה על היותו קומוניסט, נשות המשפחה הצליחו להסוות את יהדותן בזכות המראה הבהיר ועברו את שנות המלחמה יחד, עד שבאחת ההפצצות נהרגה כנראה האם ונעלמה מחיי הבנות. לאה נשארה אחראית על אחותה ובן דוד קטן שהיה רק בן 3
לאה עלתה לארץ בפסח 2949 והגיעה לקיבוץ עין דור.כאן הכירה את דוד והם נישאו ב 2952
לאה ודוד אימצו את דורון שנפטר כתינוק ואת נדב ואיילת וביחד טיפחו בית שהיה פתוח, מקבל את כולם, מכניס אורחים. מרק גרינברג ודורון מאירי היו חלק בלתי נפרד מהמשפחה.
חיים יפים היו ללאה ודוד בביתם המטופח ובגינת הקקטוסים האקזוטית. את חיי עבודה בקיבוץ התחילה לאה כרפתנית, עוד בחליבה הידנית.
אחר כך הקימה את המועדון לחבר – שהיה מרכז חברתי חם וסואן, בכל ערב מערבי השבוע, תמיד עם
עוגיות 2,1,3 )מרגרינה ולא חמאה..( מאפה ידיה, וקפה אספרסו יחיד ומיוחד.
במשך שנים קבלה את פני החברים, האולפן והמתנדבים בחום ובחיוך. לילדים היה המועדון מחוץ
לתחום...
אין ספק שמפעל חייה היה המקהלה. המקהלה של עין דור מנתה במשך השנים כ 40- חברים וחברות
מכל הגילאים, בכל חג – ועליה ניצחה במקצועיות, בדייקנות ומכל הלב. בזכות פעילותה הרצופה
כמנצחת – נבחרה גם לנצח במקהלה המקובצת של טובי הזמרים בקיבוצים ונסעה איתם לברית
המועצות.
בזכותה זכה הקיבוץ לארח את מקהלת הצבא האדום הרוסית, למופע מדהים ומרגש.
אבל מעל לכל הייתה זו התרומה לחיי התרבות העשירים – שמילאה אותה אושר וגאווה עד היום.
בשנים האחרונות היו הקשרים עם אילת, מוטי והנכדות ועם נדב במרחקים – מקור של אושר.
לאה זכתה לחגוג יום הולדת 55 בהשתתפות נדב וכל המשפחה בארץ – לאושרה ולשמחתה.