דפי הנצחה

 רפאל
מילות פרידה - גבריאל

אהוב שלי- תם הטקס. לא יודע למה אבל אילו הם המילים הראשונות שיוצאת
לי מהפה כאשר אני בא לכתוב לך את מילות הסיכום ל26 וחצי שנות חייך.

רפוש היום לפנות בוקר
הלב שלך החליט שמספיק לו ונתת את נשמותיך האחרונות.

תראה אלוף , תראה כמה
אנשים באו להגיד לך תודה בפעם האחרונה על האדם שהיית.

אהוב שלי, לפני עשרים וששה שנים נולדת ואיתך החל לו מסע לא פשוט. אני
נזכר בהיותי בן שבע ואתה היית בן שלוש. אילו הם היו השלבים הראשונים בו גילנו את
מחלתך. בהתחלה עוד לא חלמנו שזה ניוון שרירים אך מהר מאד הבנו שמישהו שם למעלה
החליט לאתגר את חייך ואת חיינו.

אני נזכר בשיחה הראשונה שאמא עשתה לי וסיפרה לי על מחלתך. המשפט שלה
היה משהו בסגנון של "לרפאל יש מחלה קשה אבל אנחנו נעשה לו את ההכי טוב שאנחנו
יכולים בזמן שנותר לו" אני חושב שמשפט זה ליווה את המשפחה המופלאה שלנו עד
יומנו האחרון.

הרופאים העריכו שבמקרה הטוב בגיל 16 אתה תיפרד מאתנו, אבל לך גיבור,  היו תכניות אחרות. לדעתי, רק  בגיל 16 אתה התחלת לחיות. בעזרת האמא המופלאה
שלנו הגשמת לך חלום אחר חלום, טסת לספרד לראות משחק כדורגל, עשית טיולים עם מוטי
והחברה, למדת בבינתחומי, היית בים, טיילנו בגולן ועוד כל כך הרבה טוב.

תמיד שהייתי אומר
לאמא "תגידי כמה אתם יכולים לנסוע ולטייל? "  אמא הייתה עונה לי "גבריאל אנחנו לא יודעים
מתי זה יגמר ולכן אנחנו פשוט לא מפסיקים להנות" וכך באמת היה איתך.

פשוט לא עצרת.  דבר אחד לא הספקנו לעשות וזה לסדר לך חברה,
מתנצל אח יקר אבל אני בטוח שאי שם בסיבוב הבא תעשה בית ספר לכל הבחורות סביבך.

רפאל,  לאורך השנים הקשר שלנו
ידע עליות ומרודות,  בצעירותי מאד כעסתי על
שהיה לי אח נכה, התקשיתי להשלים עם המחלה שלך.

אך עם השנים הרגשתי שאני לומד אותך ואתה לומד איתי ושיחד אנחנו בונים
את הקשר המיוחד שלי ויחד מגיעים לשיח אוהב ומחבק.

כאשר היית בן 11 שלו
הגיח לעולם, אני חושב שהוא אחת המתנות הכי גדולות שקיבלנו.

יחד הוא השלים לנו
הפזל המשפחתי והרגשתי שככל ששלו גדל כך אני יכול ללכת אחורה ולתת לכם את המקום
שלכם. דאגת לרפאל כמו אח גדול אמיתי, שמרת עליו מכל משמר, עטפת אותו בחום ונתת לו
את כל אהבה שבעולם. שלו החזיר לך בנתינה אין סופית, אהבה גדולה ועזר לך מהמקום הכי
טהור שבעולם.

רפוש, היום באחת השיחות עם החברים שלי, אחד מהם אמר לי שאתה סמל האופטימיות של המשפחה
שכל כך מאפיין אותנו. אני חושב שאלו הם המילים המדויקת ביותר שאפשר להגיד על מסע
חייך. אתה לא וויתרת בשלום שלב, נלחמת על החיים האלה כמו נמר אמיתי, תמיד רצית
עוד. אותנו לימדת מזה פרופורציה בחיים, מזה אהבת אמת, שאפתנות, היכולת לראות תמיד
את הטוב ותמיד להסתכל קדימה.

רפי, כמו שהייתי אוהב לקרוא לך, פיזית אתה כבר לא איתנו אבל אני חושב
שהשארת מאחוריך דרך שאותה אנחנו מבטיחים לשמור. אילו הם ללא ספק שעות וימים כואבים
אך עם זאת אני חושב שלאורך מסע חייך נתת לנו את הכלים להתמודד עם הקשיים וכך אנחנו
מבטיחים לעשות גם ביום שאחריך.

תודה רבה לך על מי שהיית.  בשמי, בשם שלו ואמא, בשם אבא, בשם כל המשפחה
ובשם כל האנשים שבאו לכאן היום ואהבו את הקסם
האין סופי שלך.

חיבוק גדול לסבא שם למעלה, אנחנו כאן למטה מבטיחים לשמור על הטוב
שהשארת לנו.

אני לא יודעת איך אני
אמורה להתחיל להיפרד ממך.. לא משנה כמה ניסו להכין אותי כל השנים ליום שלא תהיה
כאן. אני רוצה להודות לך פשוט ככה אני לא רוצה לבכות.

אני לא יודעת מאיפה
להתחיל לסכם את כל הזכרונות שלנו יחד, כמה עברנו, כמה אתה עברת רפוש שלי, חבר יקר
וטהור עם הלב הכי גדול בעולם, דף אחד לא יספיק לתאר את החיים שהיו לך. אתה החבר
שתמיד ההורים שלנו רצו שנתחתן מאז שאנחנו קטנים ובצדק זה יכל להיות מושלם, אבל הם
לא ידעו כמה שהלבבות שלנו ממזמן התאחדנו אחד עם השני. בשנים האחרונות הכל הפך לקשה
יותר ומפחיד יותר , אף אחד לא יודע אבל בכל פעם שהייתי נפגשת איתך היה לי כל כך
טוב למרות המרחק ולמרות שלא היינו נפגשים מדי יום, בכל פעם אחרי שהייתי לידך הייתי
חוזרת הביתה למיטה שלי וחושבת מה אני אעשה אם.. מה אני ארגיש אם.. איך נעבור את זה
אם.. אבל מיד הסטתי את עצמי מלחשוב כי לא רציתי שזה יקרה. רפוש, אני כותבת לך והלב
שלי נשבר, וגם של כל החברים שלנו לכיתה, הם אהבו אותך כל כך אתה לא מבין איך הם
דואגים לי. אני פשוט רוצה להגיד לך תודה, תודה על שהיית עושה איתי שטויות במקלחת,
כן כן , כשעוד הלכת, תודה שכל דבר וכל חוויה בחיים שלי היית לצידי, שמחת איתי,
תמכת, דחפת, תודה שכשהייתי צריכה היית נותן לי ליפול על הכסא גלגלים שלך ופשוט
לבכות ואתה בקושי רב היית מרים את היד ללטף אותי, תודה על חוויות בלתי נשכחות,
מסיבות משחקי כדורגל של מכבי חיפה, טיולים, כיף. איך ידעת לחיות עד הרגע האחרון ,
תודה שכל מי שעיצבן אותנו היית פשוט דורס אותו כדי להשמיע את הקול שלנו, תודה על
26 שנים מדהימות מלאות בחוויות לצידך.

אני כל כך מצטערת שלא
נוכל ללכת לטיול שבוע הבא , זה היה בשבילך וידעתי שאולי זה הסוף. אני יודעת שאתה
תרצה שנמשיך בחיים ושנהיה שמחים תמיד ואני מבטיחה לך שנעשה את זה, החיוך הטוב שלך
איתי לעד, הלב שלך איתי לעד. נזכור אותך נוסע במדרכות , נזכור את הטוב שלך, הספקת
כל כך הרבה, חיית , כן כן חיית עד היום האחרון שלך, עד הנשימה האחרונה, חיית ב26
שנים כמו שאף אחד אחר לא חי. ועכשיו מגיע לך שקט בלי לסבול מכאב.

אזכור אותך לעד.

אני אוהבת אותך מעומק
ליבי, אני מקווה שסבא שלך ישמור עלייך שם למעלה ואני אשלח גם את סבא שלי שיצטרף
ותשמור עלינו כמו שהיית עושה כל יום גם כאן .

 מעיין