דפי הנצחה

דוד (דודקו) ווין ז"ל
12.01.1947- 08.03.2012


דודקו נולד ב- 12.1.47 בעיר מנדוסה שבארגנטינה. הבן הצעיר מחמישה ילדים.
בהיותו בן תשע נפטרה אימו. בגיל אחת-עשרה עלה ארצה עם נעמי, אחותו, והם נפגשו בעין-דור עם חנה האחות הגדולה. זמן לא רב לאחר הגעתו ארצה, נפטר אביו בארגנטינה. הוא אומץ אצל משפחת פופר והשתלב בקבוצת "אורן" עד סוף התיכון.
בשנת 1967 התגייס לצה"ל. במלחמת ששת-הימים היה חייל צעיר שלחם בדרום. אחרי הצבא יצא לתל-אביב ועבד על ציוד כבד במרכז הארץ וגם בסיני. כעבור ארבע שנים עלה על אנייה לעבוד בה ולראות עולם.
בשנת 1973 חזר לקיבוץ. במלחמת יום כיפור לחם בדרום ואיבד את חברו הטוב, אריה, איתו הלך יחד כברת דרך. אחרי המלחמה נפגש עם יהודית וביחד בנו את ביתם ונולדו ילדיהם: מיכל, אייל ועינת.
עם חזרתו לקיבוץ עבד בקואופרטיב "התבור" כנהג סמיטריילר כמה שנים. בשנת 1982 נלחם במלחמת לבנון הראשונה והגיע עד פאתי בירות.
לאחר המלחמה, השתלב בעבודה בנגריה של הקיבוץ. הוא אהב מאוד את העבודה בעץ ומצא בה את ייעודו. בהמשך עבר להיות חצרן בתי ילדים, תפקיד שמאוד אהב ותרם בו רבות. עם השינויים בקיבוץ עבד בטלדור כמה שנים ובשנים האחרונות עסק בעבודות נגרות שונות.

הוא זכה לראות שלושה נכדים, לבלות איתם ולבנות להם צעצועים. זכה לראות את הבנים מקימים משפחות ובונים להם את עתידם.
נזכור אותו כאדם נדיב עם לב רחב.
יהי זכרו ברוך