דפי הנצחה

מאיר מעיין
בעלה של לאה
אביהם של יוסי, גדי ויפתח
נולד 1.1.1919
נפטר 23.2.1971

רך ויחיד היה מאיר בבית הריו בגולה.
רוחו הסוערת ותבונתו הביקורתית נשאו אותו מן הבית הדתי קנאי אל תנועת הנוער התוססת שלנו.
הוא הצטרף אל קבוצת חברים בעלת חזון העלייה וההגשמה.
עוד לפני מלחמת העולם השנייה עזב מאיר את ביתו וביקש לו הכשרה חקלאית. בשנת 1938 יצא להכשרה חקלאית מקצועית בהולנד וכאשר חברי קיבוצו עלו ארצה, נשאר כדי להשלים את ידיעותיו ונקלע לסבל נורא עד סוף המלחמה.
מאיר הגיע לקיבוצנו כאשר היינו בנחלת יהןודה ומאז שזורים חייו בחיי הקיבוץ והמשק.
ללא קושי כלשהו נקלט בחברה ובעבודה והקים את ביתו ומשפחתו.
תמיד צנוע, נלהב ומביע את דעותיו בהומור מיוחד....
מאיר עבד ברפת הקטנה שהיתה לנו בנחלת יהודה ובמהרה קיבל את האחריות על הענף והעובדים.
והנה באה עלייתנו על הקרקע – מאיר הפעיל את הידע שרכש לו בחקלאות ועבד זמן רב בפלחה, עבודה קשה ומפרכת, שעות על שעות.
הנוף והמקום הלהיבו את מאיר והוא החליט להתמסר לשיפור הנוי בקיבוץ.
בכל ליבו התמסר לטיפוח הפרחים, השיחים והעצים – והכיר כל צמח בשמו ובמקומו.
בייחוד אהב את הוורדים.
גם לאחר שנפרד מן האחריות לנוי, המשיך בהתלהבות בטיפוח שיחי ורדים שונים והקדיש לכך שעות פנאי רבות.
בשנים האחרונות ערך את עלון הקיבוץ. הוא הקדיש לעניין זה את כל רוחו, זמנו ומחשבתו.
בעלון היה לו מדור מיוחד "מכאן ומשם" שבו כתב על כל האקטואלי בעולמנו הקטן, מנקודת ראות מיוחדת, בהומור ובהארה אישית.
כל מה שנעשה בקיבוץ וכל מחדל נסקר, הוער והואר ונרמז – הכל ברוח טובה.
לב יהודי חם, רחום ורגיש.... לב אב, ריע וידיד נדם ככה, לפתע פתאום.
סיים את משמרת הלילה בעבודה, נח על משכבו, ולא קם.....