דפי הנצחה

אדם ניר

אדם נולד ב21- בפברואר 1921 בפולין בעיר זמברוב – ביאליסטוק.

הפרק המאושר ביותר בחייו של אדם לפי עדות עצמו, היה כאשר למד כמה שנים, בהיותו כבר איש מבוגר , במגמת מקורות ישראל בסמינר אורנים . שם גם הכרתי אותו כאדם שונה. הוא היה תלמיד חרוץ, צמא דעת ,שואל וחוקר. עשה עבודות גמר יפות וקבל מחמאןת ממוריו. לאחר מכן, כשהיה מנהל שיחה איתי ועם אחרים על הוגים והגות יהודית, היה המאושר באדם.

רוב חברי הקבוץ, ובעיקר הצעירים, לא מכירים את הפן הזה של אישיותו, כי בימיו האחרונים, בימי חוליו, היה מכונס בעצמו, די בודד וכשהסתובב בקלנועית שלו, הרגשנו שהוא מחפש חום אנושי.

אדם בא לקיבוצנו בשנים הראשונות לקיומנו לאחר מלחמת העולם השניה .הוא עבר את השואה כלוחם ביחידה צבאית רוסית ובאחת ההתקפות קפץ מן הרכבת והתחבא בשדות.
הוריו ואחיו נספו בשואה. עם הגיעו ב- 1945 לאיטליה, בדרך לא דרך, עבד בעליה ב. שם הכיר את גרשון עציון הפלמחניק ואת אריה מלכין. את יהודה כספי הכיר מילדותו מעיר הולדתם זמברוב. בשל אותם החברים הצטרף לקיבוצנו. הדברים הקשים שעבר בתקופת השואה השאירו צלקת בנפשו. בקיבוץ עבד בכל מיני עבודות עד שמצא את מקומו בנגריה שם עבד שנים רבות ואחר כך הקים את בית המלאכה שלו והיה לעזר רב בתיקונים הדרושים לכל החברים.
כאשר אשתו האהובה יהודית נפטרה, נשאר די בודד. שני בניו רענן ועמוס לא נשארו בקבוץ.
הם הקימו משפחות והפגישות עמם היו עבורו מקור לאושר וגאווה. כשחלה, היה זמן מה בנוה דור, אבל תמיד רצה לשוב לביתו.

כאשר כושר קריאתו ולמודו נפגם, הורגש שגם נשמתו נפגעה לא מעט. אנו נפרדים מחבר יקר שהלך אתנו דרך ארוכה ונתן לקבוץ את כל יכולתו והקבוץ תמך בו וסעד אותו לעת זקנתו.

נהנית מאד לעסוק גם בענייני הרוח.
את שיא המימוש העצמי שלך ראית בלימודי יהדות ופילוסופיה, בסמינר אורנים. במסגרתם-הכנת גם עבודה על שפינוזה. רכשת ידע רב, נהנית מכך מאד והתגאית ביכולתך.

היית דמות בולטת ומוכרת לכל בנוף הקבוץ. בתקופה האחרונה התבוננת לאחור על חייך מנקודת מבט מפויסת
וזכרת בעיקר את הדברים הטובים שעשית ובנית כאן .

ראית עצמך כאבא טוב ובעל אוהב.
בלבך, הקדשת מקום רחב ואהבה רבה לילדיך. אהבת במיוחד לקרוא את מכתבי אשתו של רענן. כאשר דיברת עליהם האיר חיוך גדול את פניך וניכר היה שחשת כלפיהם הערכה רבה, גאווה וחיבה אין קץ.

תמיד אמרת שהבדידות "הורגת" אותך.
בחודשים האחרונים, בנינו ביחד תכנית אשר סייעה במעט להפיג את בדידותך.
הליכת בוקר וביקור של אחר הצהרים עם מיכאל חי, שחייה בבריכה של הסב יום, כוס קפה ושיחה בסדנה שלך…
אתה הוספת לכך ביקורים תכופים בנווה דור. זכית מן הצוות ליחס חם, לטפול רפואי ותמיכה מכל הלב, והערכת זאת מאד. כך היה הדבר עד שבגד בך לבך ודמם.

גנט נאמן