דפי הנצחה

ראובן תמרי
נולד: 7.7.1919
נפטר: 28.6.2009
שם האם: ליאורה לוינשטם
שם האב: אלפרד לוינשטם
בעלה של אראלה
אחים ואחיות: הנס, גאורג וקארל.
ילדים: מיכל ויואב
נכדים: טליה ואדם - ילדיו של אהוד,
מיה, אמיר ואלון - ילדיה של מיכל.
נתן ורונן - ילדיו של יואב.
נינים : אלי ושי - ילדיה של מיה - נכדיה של מיכל.


דברים שנשאה אראלה על קברו של בעלה ראובן יום שלישי 30 ביוני 2009
במקום שתתאסף המשפחה ב-7 ביולי, כדי לחוג את יום הולדתך ה-90, ראובן אהובי, התאספנו ללוות אותך בדרכך האחרונה, כאן בקיבוץ עין דור שאהבת מאוד.
ראובן נולד בגרמניה, בברלין, למשפחת לווינשטם, כצעיר מתוך ארבעת בניה. עם עלות הנאצים לשלטון ב-1933 עברה המשפחה למיורקה וכעבור כשנתיים החליטו לעבור לספרד. ראובן, שבגרמניה היה חבר בתנועת הנוער WERKLEUDE, סירב להמשיך לנדוד ושמע לעצת אחיו, שלמד רפואה בצרפת, והחליט להצטרף לעליית הנוער בפאריס ברשותה של הנריאטה סאלד. הוא הצטרף לקבוצה, שארגנה חנה ארנדט. הקבוצה התכוננה לעלות לארץ ישראל.
באביב 1936 הגיע לארץ, לנהלל, שם נפגש בפעם הראשונה עם עבודה חקלאית ובמיוחד עם סוסים, שהיו אהובים עליו מאוד עד סוף חייו. שם גם הצטרף לשומר הצעיר וכשהפך לבוגר יצא עם קבוצה שתייסד את קיבוץ ארץ ישראל "ו", שישב אז בקרבת ראשון לציון, בנחלת יהודה. גם שם עבד בעבודות חוץ עם עגלה וסוסים – עד עכו הגיע והיה מרוצה מעבודתו. הקשרים בינינו התחזקו והחלטנו להקים משפחה.
במשך השנים עבדנו בענפי המשק השונים, הכול בהתאם לצרכי הקיבוץ אך גם בהתאם לרצוננו. כשהתבגרנו והתקשינו לעבוד בחוץ נכנסנו לעבוד במפעל של הקיבוץ בטל-דור, מפעל לכבלים ולמוליכים, שם עבדנו שנינו במחלקה שסללה חוטי נחושת לייצור.
כשהזדקנו והתקשינו בעבודה החלטנו לעבור לגור בחברת ילדינו, בנהריה ובכרמיאל ומאז גרנו במלון "עדן".
למרות שבשנים האחרונות היה לנו טוב בנהריה, הקשר לקיבוץ עין דור הוא חזק ויציב.
ולך ראובן יקירי – מנוחה שלמה וגם אני אבוא להצטרף אליך. שלך אשתך אראלה .
אבא היקר,
זו הי כנראה הפעם הראשונה והאחרונה שאני פונה אליך בפני קהל גדול כל כך.
.... במשך כל אותם שנים, קרוב ל-40 במספר, תמיד זכרתי את אותם הדברים הרבים שלמידת אותי. בנוסף גם תהיתי כל אותם שנים מאיפה באה לך כל חוכמת החיים שהעברת אלי. לפי מה שספרת השכלתך הייתה מצומצמת מאוד, כיתה ח', מה שהיום אנחנו מכנים חטיבת ביניים. אני יודע שנהגת לקרוא הרבה בצעירותך, אבל עבורי הדבר אינו מספק הסבר לכל הידע והחוכמה הרבה שהצלחת לעגור!
על בית הוריך לא ספרת רבות, הכרתי את אחיך הנס, גארוג, וקארל ובעיני תמיד הייתם ארבעת האחים המופלאים. לאחר המלחמה שמרתם על קשר חזק בעזרת חלופת מכתבים כמה פעמים בשנה. הם בנו את חייהם החדשים באמסטרדם שלאחר המלחמה הגדולה והשואה, שבה גם ניספה אביך במחנה ההשמדה אשוויץ. ואתה בנית את חייך כאן בארץ המובטחת. אני חושב שבסתר ליבם הם היו מאוד גאים בך. אחיך גאורג וקארל יחד עם נשותיהם, ואמך שרדו את המלחמה תוך כדי הפגנת תושייה ומסירות נפש אחד לשני, ואתה היית מאוד גאה בהם על כך. בזכותך אבא גם יצא לי להכיר את האישה המופלה Tini Van Bilt שעזרה למשפחתך ויהודים נוספים לשרוד את השואה, ובשנות השמונים הוכרה על ידי יד-ושם כחסידת אומות העולם.
לסיום אני רוצה להגיד לך כמה מלים קלות יותר על משפחתנו: תוך כדי חיים מאוד צנועים הצלחת לגדל ולחנך שלושה ילדים וחצי כאשר אני כמובן סופר את ארנון שהיה אצלנו בן בית לשנים רבות וחשובות בחייו. זכית לראות את כל ילדיך מקימים משפחות ומולידים ילדים שהם נכדיך, 7 במספר בנוסף ראית שני טייסים צומחים מביתך הצנוע: ארנון טייס בחיל האוויר של מדינת ישראל ואדם הבן של אהוד קיבל את כנפי הטיסה של חייל האוויר המלכותי, במהלך השנה האחרונה. זכית גם לראות את ילדיך רוחשים השכלה אקדמית: מיכל למדה באוניברסיטת חיפה אהוד תמך באשתו Andree עד שסיימה את לימודיה בהתחלה לתואר בפסיכולוגיה ולאחר מכן תואר ברפואה והיום היא משמשת כמנהלת מחלקה במוסד רפואי ב-London, ואני הצעיר סיימתי לימודים במכללת Heidelberg ב-OHIO שבארה"ב של אמריקה.
לסכום אני רוצה להודות לך ....ועל כל הרגעים היפים שבילנו ביחד במיוחד מאז שאתה ואימא עברתם לגור בנהריה ב-2005. יהי זכרך ברוך בנך יואב.