דפי הנצחה

חגי זאב סלומון ז"ל

נולד: 2.2.1956
נפטר: 10.9.1-2007
שם האם: חוה
שם האב: דוד
אחות: תמר
בנות אחות: אריאלה, יעל וענת.


חגי סלומון ז"ל
1956-2007
חגי נולד בקיבוץ עין דור בפברואר 1956, וגדל בקבוצת "מעיין". חגי היה ילד אינטליגנטי, אוהב ספורט ואמנות ומאוד אהוב על חבריו.
הוא התגייס לצבא ושירת כקצין אפסנאות ברמת הגולן. עם שחרורו מצה"ל הלך לעבוד בבי"ס שדה בעין גדי, אסף כסף ויצא לטייל באירופה.
מאירופה המשיך לצפון אמריקה והתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטה במונטריאול- קנדה. למימון לימודיו עבד כמאבטח באל- על.
בשנה השנייה ללימודיו התגלה גידול סרטני במוחו. חבריו התגייסו וחיפשו בכל מקום מנתח שיהיה מוכן לקחת את הסיכון ולנתח אותו. לבסוף חגי נפגש עם דר' אהוד ערבות רופא ישראלי צעיר מומחה לניתוחי ראש שעבד בבית החולים היהודי במונטריאול.
חגי נאלץ לעבור ניתוח מסובך. הניתוח עבר בהצלחה וחגי המשיך ללמוד. מספר חודשים אחר כך התברר שהסרטן חזר והוא נאלץ לעבור ניתוח נוסף שממנו כבר לא יצא אותו בן אדם.
עם חזרתו לקיבוץ עבד חגי בטלדור ולאחר מכן בדורלי. הוא לא נכנע למגבלות והמשיך לעסוק בספורט בעיקר בשחייה ובריצה. הוא השתתף בחוגי ציור במועצה ואח"כ בחוג של שירה חי.
בכל הזדמנות שהייתה לו הוא יצא לטיולים, קונצרטים, הצגות וסרטים.
בשנתיים האחרונות מצבו הורע מאוד. הוא אושפז בנוה דור ולאחר מכן במ.ש.ל.ב בגבעת המורה.
הוא נפטר בעשירי לספטמבר אחרי מאבק ממושך.
יהי זכרו ברוך.

חגי אחי היקר,
הזיכרון שלי ממך כנער, בחור צעיר, קצין בצבא, סטודנט באוניברסיטה הלך והתעמעם עם השנים.
לצערי כבוגרים מסלולי חיינו לקחו אותנו למקומות אחרים אבל אני עדיין זוכרת כמה ההורים היו גאים בך על שהיית תלמיד טוב, ספורטאי מצטיין, מוזיקאי וצייר אהוב על חבריך.
הרגשתי שהיו לך שני חיים – לפני ואחרי המחלה. כשחזרת לעין דור כאב לנו כמשפחה לראות אותך במצב "האחר", אבל לך היו חיים מאושרים. זכית לחיות בחברה הכי טובה שאפשר בשביל אנשים עם מוגבלויות, ועם האנשים הכי טובים בעולם.
הצלחת לחיות חיים מלאים למרות הנכות, עבדת בטלדור ובדורלי שנים ארוכות, הייתה לך האומנות שלך והמוזיקה. בכל חג היית עוזר ומתנדב ותמיד היית מוצא אנשים לשיחה. שחית, רצת בשדות ויצאת לטיולים עם חוג משוטטים.
אבא תמך בך ועזר לאורך השנים. עם סבלנות
אינסופית הוא היה לך לחבר ובן לוויה ויחד יצאתם לטיולים בארץ ובחו"ל, צפיתם יחד בספורט בטלוויזיה
הלכתם להצגות, קונצרטים וסרטים.
תודה לכל האנשים הטובים באמצע הדרך שאהבו, התייחסו, ליטפו ואמרו מילה טובה.
לחברים של אבא ואמא שלא שכחו אותך בשעותיך הקשות וזכרו לך חסד נעורים.
לבנות שקיבלו כמובן מאליו שאתה חלק ממשפחתנו הקטנה והתייחסו אליך בסלחנות ובאהבה.
לשמוליק שהכיר אותך רק בשנותיך הקשות אך תמיד היה שם לעזור ולתמוך.
חגי, היית גיבור שנלחם כל חייו וסופסוף גם לך מגיעה מנוחה.
שלום חגי, שלום אבא, שלום אמא . תמר
דברים על קברו של חגי סלומון
כמה עצוב לעמוד פה על יד הקבר ולהיפרד מחגי. אני רוצה לספר על חגי כנער. חגי היה תלמיד מצטיין בכל מקצועות הלמוד. היה ברוך כשרונות: ספורטאי נמרץ, אוהב ומבין במוסיקה, יודע ואוהב לרקוד, מציר נפלא ובכשרון רב (לחברים בודאי זכורים ציוריו בתערוכות האחרונות, היה בהם הרבה אור וצבע, תנועה ושמחה) הוא היה נער מלא סקרנות וידע.
מסביבו היתה כעין הלה. הוא קרן והקרין.
עדים חבריו לכיתה, ידידיו וקרובי המשפחה שלא הגזמתי באף מלה.
הוא התהלך בנינו כמלך. לא התרברב אלא היה בטוח בעצמו, אפילו קבל את יחס ההערצה מהחבה אליו במין אפטיות סלומונית הידועה, בלי גינונים מיותרים.
כשחגי נסע אחרי הצבא לקנדה הרחוקה. קווינו כולנו שיחזור אלינו לא רק בדיפלומה אלא כצעיר עשיר ברוחו, ויאציל מכישוריו על כולנו. גם שם בקנדה רכש הרבה מעריצים וידידים בקרב הקהילה היהודית בין הצעירים והמבוגרים כאחד.
ולפתע, ממש באמצע שנות העשרים בחייו (בן 25 היה) נחתה עליו המכה הקשה וקטעה מהלך חיים מבטיח. רופאיו נתנו לו מקסימום 5 שנים לחיות, אבל הוא נאבק מאבק איתנים כ- 26 שנים.
אבל זה היה כבר חגי אחר לגמרי. מתקשה בדבור ובקשירת קשר, והוא נשאר די בודד כשמסביבו המשפחה ומתי מעט מחבריו.
אני נפרדת מחגי בכאב לב ובצער עמוק. צר לי שברגעים האלה אין בי האמונה בחיים אחרי המוות, אין עולם הבא. צר לי שאני כל כך רציונלית, כי אלולי זאת היית מאמינה במפגש שלו עם אביו דוד ז"ל הנערץ ועם אמו האוהבת והדאגנית חוהל'ה ואולי היה בזה קצת ניחומים.
אני רוצה להגיד כמה מילים לתמר: בשנים האחרונות הוטל עליך עול ואחריות כבדים מנשוא.
ואת עמדת בהם וגילית יכולת אישית רבה. נתמכת רבות ע"י ידידותיך וחברותיך בנותיך משפחתך ושמוליק.
התברכת בתעצומות נפש ואני מאחלת לך קצת יותר שקט ושלווה בחייך.
בא הקץ ליסוריך חגי. תם המאבק. היה לך עת קצרה לחיים ועת המוות הקדימה לבוא
נוח בשלום בקברך. אסתר עופר