דפי הנצחה

ארי אורן (אהרון איינהורן) ז"ל
בנם של גולדה וחיים איינהורן
נולד 13.8.1919
נפטר 14.4.2003
בעלה של שרה
אב של נדב ושלומית
סבא של גלעד, נאוה, עירית, בני וענת
מיכל, דניאל ויעל.

ארי נולד בטורנטו קנדה ב – 13.8.1919 לגולדה וחיים איינהורן. הוריו היו מהגרים מגליציה שהקימו בית יהודי מסורתי והתפרנסו מחנות שבבעלותם. עקב קשיים כלכליים בשנת 1923 היגרו לארה"ב, השתקעו בדטרויט והתפרנסו מחנות צבעים וטפטים.
ארי למד בבתי ספר ציבוריים אך המשפחה הקפידה שתמיד יקבל גם חינוך יהודי בתלמוד תורה בשעות אחה"צ ובסופי שבוע.
המשפחה שמרה על אורח חיים מסורתי.
מגיל צעיר גילה התעניינות בקריאה רבה בכל התחומים, בילה המון בספריות ובמוזיאונים ובלמידה עצמית שליוותה אותו לאורך כל חייו.
ב – 1937 התחיל את לימודיו באוניברסיטת וויין שבדטרויט בכימיה וביולוגיה מתוך כוונה להכין עצמו ללימודי רפואה.
במהלך הלימודים גם עבד על מנת לעזור למשפחה ולשלם את לימודיו.
המשבר הכלכלי בארה"ב בתקופה זאת השפיע קשות גם על משפחתו והדבר חייב מאמץ רב מצידו.
בתקופה זו החל להיות מעורב בתנועות הציוניות באוניברסיטה ובשומר הצעיר. הקשר הראשוני התחיל מאהדה לרעיון הציוני והבשיל להכרה בצורך למעורבות אישית והשתתפות אישית בעשייה הציונית, בעליה לארץ ולחיים בקבוץ.
פעילותו בשומר הצעיר הביאה אותו לפעילות בניו יורק בין השנים 1941-42 ושם גפ סיים את לימודיו לתואר ראשון. בתנועה היה חבר ההנהגה הראשית של השומר הצעיר, עורך העיתון ופעיל בתנועה. כל זאת עשה כשהוא ממשיך בעבודה לפרנסתו – באותה עת ככימאי.
ב – 1942 הוא גוייס לצבא, אך עקב מחלת האולקוס שלקה בה, שוחרר לאחר האימונים הראשונים.
ארי חזר לדטרויט למשפחה ועבד ככימאי במפעלי פורד. הוא המשיך בפעילותו בשומר הצעיר והתנועה מבקשת ממנו לחזור לעריכת העיתון ולעבוד בניו יורק. בתקופה זו הוא גם פעיל בחוות ההכשרה של השומר הצעיר בניו ג'רסי, בה בוגרי התנועה הכינו עצמם לעליה לארץ, לעבודה חקלאית ולחיי שותפות בקיבוץ.
ב – 1945 הוא יצא בשליחות התנועה לקנדה ועסק בארגון התנועה שם. ב – 1946 הוא חוזר לניו יורק ומחפש דרך לעלות לארץ יחד עם חבריו לתנועה. בסוף יוני באותה שנה הוא מצליח להשיג עבודה על אנייה שמפליגה למזרח התיכון, כמלח.
ב – 20.8.1946 כאשר האנייה חונה בנמל חיפה, הוא חומק מהאנייה, משיג תעודת זהות מזויפת והופך לתושב ישראל (פלסטינה באותה העת) בשם ארי גורדון ומצטרף לחבריו בקיבוץ אמריקאי ד' שנמצאים בהכשרה במשמר העמק.
ב – 1947 הגרעין האמריקאי מתאחד עם קיבוץ ארץ ישראלי ו' שיושב בנחלת יהודה וחברי הגרעין עוברים לשם. בנחלת יהודה פוגש את שרה בכר (עולה מבולגריה) והם מקימים את משפחתם.
ב – 1950 נולד בנם נדב וב – 1956 בתם שלומית. שגדלים ומחכנחים וממשיכים את חייהם בקיבוץ.
בקיבוץ הקים ארי עמותה ליהדות חילונית ופירסם חומר רב בתחום זה לחברים המתעניינים וניסה לקדם חשיבה משותפת בתחומי היהדות בקיבוץ, בעיקר סביב יום כיפור. הוא עסק רבות בלמידה עצמית בכל תחומי המדע והפילוסופיה והיה חובב מוזיקה קלאסית נלהב.
במהלך הקמת הקיבוץ, הוא משלב עבודת כפיים, כחצרן, עובד בניין וחקלאי, תוך מעורבות בעשייה החברתית בקיבוץ ובתנועה.כמזכיר, כפעיל בתנועה השומר הצעיר ובועד הפועל של הקיבוץ הארצי.
בשנת 1957 יוצא ארי עם המשפחה כשליח השומר הצעיר למונטריאול שבקנדה ואחר כך ללוס אנג'לס קליפורניה.
עם חזרת המשפחה לקיבוץ ב 1960 יוצא ללימודי הוראה באורנים ומ 1961 מתחיל בעבודתו במוסד החינוכי תבור – כמורה לכל מקצועות מדעי הטבע ולמתמטיקה וכמחנך של קבוצת גפן, רימון וזמיר וכרכז פדגוגי וכן הקים וטיפח את מעבדת המוסד.
את כל שנות עבודתו החינוכית הוא ליווה בלטמודים בעיקר באופן עצמאי, אך גם בטכניון ובמכון וייצמן.
הוא היה מעורב בארגון מורי הכימיה ותרם רבות לתוכניות הלימודים בארץ. והיה מעורב ופעיל בעבודה החינוכית עד 1986.
במהלך שנים אלו המשיך לעבוד בצאן(כל עוד היה קיים) וכן שימש כמזכיר קיבוץ בין השנים 1967 – 1968.
החל מ – 1975 ארי התחיל בעבודה חלקית בטלדור וב – 1980 נשלח ללמוד בארה"ב, לצורך הקמת קוו יצור חדש, כבלי קפטון. הוא המשיך לעבוד במשרה חלקית גם בהוראה אך ב – 1986 עבר לעבודה מלאה בטלדור.
בטלדור הוא ריכז את נושא הבטיחות והיה אחראי על המעבדה הכימית ובשנים האחרונות היה אחראי על כל נושא הכיול בטלדור.
עם סיום עבודתו בטלדור החליט למצוא עבודה חדשה ובחודשים האחרונים לחייו עבד בדורלי.
מלבד העיסוק בעבודה, ארי היה פעיל בוועדות רבות. הוא נפטר ב 14.4.2003 בגיל 83 - בביתו בעין דור, מוקף במשפחתו האהובה והאוהבת: אשתו, בנו ובתו ו – 8 נכדים.