דפי הנצחה

 פרייס (גרי) גרשון

שם האב:  ארווין

אח:  הרי

בעלה של:  מאיה

אבא של:   אליאב ואבידן

סבא של:  הדר,ענבר,אורטל,גלעד.

 קורות חייו של גרשון, תחילתם בין 2 מלחמות עולם במחוז שלזיה שבין גרמניה לפולין.
ילדות במשפחה יהודית משכילה ומעורה בזכות כישוריה בתחומים רבים בקרב אנשי הארץ - אותה ארץ, שהלכה בהמשך והצרה את צעדיהם עד אשר נאלצו לעקור ממנה זמן קצר טרם נעילת שעריה, הלא היא גרמניה ממנה היגר לאוסטרליה. אביו ארווין שימש כקצין פרשים יהודי בצבא הגרמני של מלחמת העולם הראשונה, ואמו רות כמנהיגת תנועה ציונית בגרמניה ואוסטרליה.
גרשון התייתם מאב בגיל 13, מה שהובילו לבניית אישיות עצמאית חזקה ומוקדמת, הוא עזר בהתפרנסות המשפחה, היה פעיל בקרב התנועה הציונית וארגון הסטודנטים ובסופו של דבר עלה לארץ לבד ללא משפחתו.
בעת שירותו הצבאי לקה במחלת שיתוק הילדים, מחלה זו קטעה תכניות שונות מחד, אך הצמיחה עימה מאידך אופקים חדשים.במהלך תקופה זו הכיר חברים טובים שגם הכירו לו את מאיה אישתו שמאז חי איתה באהבה גדולה 50 שנה. ההחלטה וביצועה – להתגבר ככל הניתן על המחלה והנכות שבעקבותיה, השתלבו עם הבחירה במוזיקה, שמקוריתיה עוד בבית, כמקצוע ודרך חיים.
הוראת המוזיקה נפרשה ע"פ בית הספר היסודי בעין דור, המוסד החינוכי האזורי 'תבור' וכן בישובים נוספים באזור העמקים. ואח"כ כמקים ומטפל באמצעות המוזיקה, ומנהל המכון לטרפיה באומנויות בשריד.
זרעים של חינוך, ידע ואהבת המוזיקה, ניטעו בקרב קהל רחב של מאות ילדים ובני נוער מכל שכבות הגיל, אשר זכו לערך מוסף גבוה בהשכלתם ובחייהם.
לחינוך מוזיקאלי רחב זה, ולאו דווקא למצטיינים בלבד, ניתנה חשיבות ראשונה במעלה.
בצידה, הצמיחה עשייה זו גם בסיס לטיפוח נגנים רבים במגוון כלי נגינה, ובניהם נגנים מקצועיים רבים ומורים בפני עצמם, כעוזי ואורי מעין-דור.
עד לפני כעשר שנים עדיין טיפל באמצעות המוזיקה.
גרשון היה גאה מאוד בבניו, כלתו, נכדיו ונכדותיו.
התפתחותם והישגיהם, ינקו רבות מאישיותו ופועלו.
יהי זכרו ברוך.
לגרשון אהובי
לפני חודש ציינו את חתונת הזהב שלנו.
50 שנות נשואין – פרק נכבד מאד בחיינו.
תודה לך על כל האהבה שהענקת לי לבנינו,
כלתנו ונכדינו.
זמן מה לפני מותך אמרת לי כך:
"כאשר אלך לעולמי, אלך כאדם מאושר.
יש לי משפחה נהדרת, מימשתי את חזונותי,
ביצעתי את כל משימותי, אני אדם מאושר".
גרשון, היית אדם גדול בגוף, בנפש וברוח
אהבתי אותך תמיד ואוהב אותך לנצח. אשתך מאיה.
אבא
היית איש גדול, היית איש חזק.
יש כל כך הרבה לאמר על מסכת חייך – נדמה כי היא עשויה להיכתב כסדרה אין סופית, אך לא של "טלנובלה"
סתמית, אלא כסדרת איכות מבית BBC, נשיונל ג'אוגרפיק, סיינטיפיק אמריקה, 'תקומה' ו'עמוד האש' גם יחדיו.
אנסה להאיר ולו במעט, ממכלול פועלך זה בפני קהל מוקיריך שבא לכאן היום לחלוק לך כבוד אחרון.
שאפת לרבות בחייך והצלחת להגשים רבות משאיפות אלו:
רכישת השכלה, עליה ארצה ומימוש הציונות הלכה למעשה, רכישת מקצוע ייחודי ופיתוחו, פיתוח תחומים הקרובים ללבך, הקמת משפחה ועוד.
נסיבות החיים לא תמיד אפשרו הגשמת כל השאיפות כפי שנחלמו, היו אלו אילוצי הבריחה מגרמניה הנאצית, מות אב בגיל צעיר, קשיים כלכליים, 'להיות יהודי בין גויים' – ומאוחר יותר – מחלת הפוליו ותוצאותיה.
מאידך, נפתולי הגורל זימנו צירופים בלתי מתוכננים כאהבה למוזיקה בשילוב הרצון לעסוק ברפואה, שבאו ליידי בביטוי בפיתוח וטיפוח ייחודי בתחום הטרפיה באמצעות המוזיקה. חלק אחר הוגשם על ידינו: לו דווקא באופן מבני, אך בטוחני כי בזכות הקרנה רבה מצידך. אביך למשל היה קצין פרשים יהודי עטור בהצטיינות במלחמת העולם הראשונה, דבר שלא היה שכיח כלל ועיקר באותה העת.
רצה הגורל ומחלת הפוליו פרצה בגופך בדיוק ביום בו עמדת אתה לצאת לקורס קצינים ובגין זאת לא זכית במעמד הקצונה כאביך. ברבות השנים נמשכה שרשרת זו ולא נקטעה כאשר גם אני וגם ביתנו הבכורה הדר, מימשנו מסלולי קצונה וכאביך – עם תארי הצטיינות בצידם...דוגמא נוספת מתייחסת להיותך ספורטאי ואוהב ספורט טרם מחלתך.
כילדים, על אף מוגבלותך הפיזית, הצלחת להנחיל לנו אהבה זו, אשר זכתה ברבות הימים לפעילות ספורטיבית ענפה ועטורת הישגים בדור הבנים והנכדים.
השאיפה לידע, קניית דעת והשכלה רחבה, תחומי עניין מגוונים ושילובם בחיי המעשה איפיינה כל שלב בחייך. כל חייך למדת – אם במסגרת מסודרת ואם כאוטודידקט והיית אדם בעל ידע רחב ביותר בתחומים מגוונים.
דאגת להנחיל חינוך מוזיקאלי הן אינדיבידואלי והן רחב למאות ילדים ובני נוער."זו לא חוכמה", אמרת, "לטפח את המוכשרים בלבד", ולכן תמיד דאגת לקידומם וטיפוחם של כל תלמידך - המוכשרים יותר, בצד אלו שפחות.
תלמידך הרבים פזורים, פועלים ומשפיעים, בתזמורות בארץ ובעולם. שאיפה זו להשכלה רחבה הועברה אף לנו. היא ניצתה ובוערת עד היום. אינני יודע מדוע דבקת בספרים בלבד ולא 'התחברת' לעולם המחשב שבו היית בודאי מוצא עולם ומלואו. אי לכך המושג "גוגל" ודאי שלא אומר לך הרבה. אך דע לך כי רבות בזכותך – זהו הכינוי שבו אני זוכה בקרב תלמידי בטכניון...
אבא, היית איש גדול, היית איש חזק.
קיימת כח רצון מדהים, שבא לידי ביטוי במסלולי חייך השונים, במעבר בין ארצות ועולמות, בהתגברותך על קשיים שונים ובמיוחד במחלת הפוליו ותוצאותיה, ובהתמודדות ראויה להערצה בקשיים הבריאותיים והפיזיים בשנים האחרונות. עם החמרת מצבך, כאשר צפית כבר את מותך דאגת לומר לנו יותר מפעם אחת, כי הינך מתעתד ללכת לעולמך כאדם שלם, כאדם מאושר, מסופק ולא מתוסכל שהגשים ומימש את חייו, ועל גאוותך הרבה על משפחתך – הבנים, הכלה, הנכדות והנכדים. אליאב ואבידן