דפי הנצחה

מאיר יצחקי
נולד 2.9.1935 נפטר 6.7.2005

בעלה של רחל ז"ל
אחים ואחיות: יואב, ששון, אבנר, מרים, נעמי, דבורה, חתון.
אבא של: ילון, עדה ולילך.
סבא של: אודל, שרה, נחמן, חנה, נתן – יתחקי.
רבקה, יהןודית, נחמה, חדוה, הדס, הודיה, רחלי – דקל.
שילי אנדרייבסקי
נינים: נתן ונחמן.

מאיר נולד ב 2.9.1935 בעירק, בן צעיר מבין 8 אחים והיה הילד הקטן של אמא...
הבית היה מסורתי, ציוני, מהמעמד הבינוני.
ככל הצעירים היהודים בעירק גם אחיו הגדולים השתייכו לתנועת "החלוץ" וכילדים הלכנו אני ומאיר אחריהם.
בסוף שנת 1949 שלהי 1950 הוברחו ילדי עירק היהודים, דרך פרס, בעידוד תנועת החלוץ ושליחים מהארץ.
בוקר אחד בשנת 1952, בהיותנו תלמידים בתחילת חטיבת הביניים הוברחנו גם אנחנו – מאיר ואני יחד, תוך כמה שעות לפרס, למחנה עולים.
כאן ארגנו לנו משפחה פיקטיבית ותוך שבוע היינו בישראל, בשער העליה ומשם לבן שמן ולאחר מכן לקיבוץ יגור.
ביגור שהינו שנתיים בחברת נוער.
לאחר שנתיים בקיבוץ יגור בחברת נוער נפרדו דרכינו, מאיר עבר לבארי ואני לסמינר למוריםץ מאיר המשיך מבארי לצבא ולאחר מכן לקיבוץ עין דור.
בהגיעו לעין דור החל לעבוד בצאן, שם הכיר מאיר את רחל והשניים החליטו להתחתן ולהקים משפחה ונולדו להם 3 ילדים – ילון, עדה ולילך.

במהלך שנות חייו בקיבוץ עבד בעבודות שונות ומילא תפקידים שונים בהחיי הקיבוץ.
היה פעיל במפ"ם שנים רבות ופעל רבות למען המפלגה ולמען קירוב לבבות.
השאיר אחריו 5 ילדים, 13 נכדים ו – 3 נינים.
נמסר ע"י מרים אחותו של מאיר.

לאבא,
אלף פעם כבר כתבתי את הדברים האלה בראש כי לפחות אלף פעם ידעתי שהרגע הזה יגיע ועכשיו הגיע רגע האמת.
כל כך הרבה דברים יש לי להגיד לך ואת חלקם לצערי ולשמחתי כבר אמרתי לך.
כשהייתי קטנה היית בשבילי האיש הגדול ביותר בעולם.
הקדשת לנו, לי, הכל. כל רגע פנוי היה מיועד למשחקים, כל פעילות הפכה אצלך למשחק וכל משחק היה מיועד ללמד משהו, להעשיר, לפתח את השפה.
היתה תקופה שהיית "מטפלת מחליפה" בקבוצה שלי. הכנת לנו מטעמים והפתעות בהפסקות וסיפרת לנו סיפורים על עלייתך לארץ, לאני תמיד רציתי לשמוע עוד.
כשגדלתי סיפרת לי בגאווה שבמהלך עבודתך זו עם הקבוצה שלי שיבחה אותי המורה על כל שלא קינאתי כשאבא שלי הקדיש תשומת לב לילדים אחרים ואני עניתי לה: הם אלה שצריכים לקנא – הוא אבא שלי.
ובאמת הייתי גאה באבא שלי – תמיד הערכתי את הידע הנרחב שרכשת, את העיברית הנכונה שהקפדת עליה וכמות השירים האין סופית שהכרת.
במהלך שנות ההתבגרות היית לי אוזן קשבת, ידעת להקשיב בלי לשפוט ולהציע את דעתך כשביקשתי.
ידעת לקרוא אותי בלי שאצטרך לדבר.
תמיד הערצתי את מגוון תחומי הידע שלך, את הסקרנות האין סופית והרצון ללמוד תמיד עוד.
חוגי היסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, שח, בולים, נוי, גינון והיין.
אני נמאחלת לך אבא שתנוח, תנוח באמת, תשלים עם הכל ועם כולם ותמצא שלווה אמיתית.
אני מבטיחה לזכור את אבא הגדול של הילדות שלי.
בתך לילך.