דפי הנצחה

בנם של ציפורה ומנחם מרקוביץ' ז"ל
אחיהם של יוסף, מגדה, מרדכי וחנה ז"ל.
בן זוגה של חנה.
אביהם של ירון, אפרת ואיתי.
סבא של ענת, נעמה, נטע, דניאל, מיה, גלעד,
הדס, נדב, עוזיאל ורחל.
רב סבא של אלה ואורי.



יעקב מירון (מרקוביץ)
12.9.1922 - 25.11.2009

יעקב נולד בשנת 1922 בקישקומישה - כפר גדול באזור עני של הונגריה. אביו היה בעל חנות מכולת וסוחר.
בבית היו חמישה אחים ואחיות – משפחה יהודיה דתית בסביבה כפרית אנטישמית.

יעקב למד ב"חדר" ואחר בגימנסיה בעיר הסמוכה, שאליה היה נוסע ברכבת, ומכין שיעורים בזמן הנסיעה.

בגיל 17 התארגן קן ה"שומר הצעיר" בעיר בה למד, והשיחות עם השליח עיצבו את השקפת עולמו. עם סיום לימודיו ב- 1940 – הפסיק להיות דתי, נעשה ציוני והחליט ללמוד חשמלאות על מנת להכין את עצמו לעליה לארץ.
בבודפשט הצטרף לארגון "סלע" – ארגון של בוגרי ה"שומר הצעיר", שהתכוננו לעליה לארץ.

הם חיו בקומונות שיתופיות בחדרים שכורים בעיר, ולמרות העוני והמחסור יעקב מדבר על שמחת נעורים, הווי תנועתי, טיולים, למידה עצמאית והרבה שיחות רעיוניות. עם כניסת הגרמנים להונגריה הצליח יעקב לברוח מפלוגות העבודה ההונגריות ולהגיע שוב לבודפשט. שנה שלמה עסק בפעילות מחתרתית של הספקת ניירות מזויפים, מזון ונשק לחברי התנועה הציונים וליהודים בכלל, בגטו ובבודפשט כולה.
על פעילות זאת קיבל את אות הכבוד מממשלת הונגריה, בטקס מרגש מאד שהתקיים בתל-אביב.

אחרי כיבוש גטו בודפשט על ידי הצבא האדום, התארגנה התנועה לאיסוף הנערים שנותרו, ולהכנות להעלותם לארץ. יעקב היה חבר ההנהגה הראשית וארגן את מחנות הקיץ ומחנות החורף לחניכים הצעירים ניצולי השואה.
לאחר מכן היה פעיל בארגון הבריחה. יעקב ארגן סמינרים ומסלולי בריחה לגרעינים שעלו לארץ כמעפילים.
באהבה ובגאווה זכר את הקמתה של קבוצת הכדור עף של ה"שומר הצעיר" בהונגריה, ששיחקה בליגה הלאומית וזכתה לכבוד רב.

פרק זה כחבר תנועה בהונגריה בתקופת השואה נחשב בעיני יעקב לפרק המשמעותי בחייו.
ב- 1947 עלה יעקב לארץ, והגיע אליה ביום החלטת האו"ם על הכרזת המדינה.

הוא הצטרף לקיבוץ עין-דור שישב אז בנחלת, הכיר את חנה בטירה ונישא לה בכפר תבור. היה פלח ומרכז הפלחה. לאחר תאונת עבודה קשה, הקים, פיתח וניהל במשך 25 שנה את בית הקירור לפרי של המועצה. יעקב הפך למומחה קירור, שהכניס את שיטת הקירור העמוק לארץ.

כשחזר הביתה, עבד בקו היצור בטל-דור 25 שנים במסירות ובדייקנות.

באהבה רבה סעד את חנה ופינק את ילדיו, נכדיו ולאחרונה גם ניניו.

יהי זכרו ברוך.


מילות הפרידה של בני המשפחה.
קקוביק בן זוגי היקר
אני עוד לא משלימה עם לכתך ממני, מכולנו.
אתה, באופן שלך, הכנת אותנו: לא דיברת, לא צעקת; כמו תמיד, דיברת בשתיקות.
לימדת אותי שהשתיקות אומרות הרבה.
זכיתי להבין את האהבה בינינו.
ועתה- דממה...
מתוך הדממה מציפים אותי הזיכרונות. הלכנו ביחד, ולכל אחד הייתה הדרך משלו.
והייתה לשנינו ממלכה משותפת: הילדים שלנו.
זכינו בילדים, נכדים ונינים נפלאים.
אני יודעת שהם מאוד שלנו, ממשיכים ברוח שלנו, באופן שלהם. וכיום זו הנחמה הגדולה שלי: אתה חי בתוכנו.
בעץ המשפחה, ששורשיו עמוקים וענפיו ממשיכים לצמוח ולהסתעף. חנה




אבא,
היום כבר מותר לי לגלות...
לאבא ולי היה סוד, לפני עשר שנים התחלנו במסורת,
כשהייתי בא לביקורים מקנדה תמיד הבאתי איתי בקבוק וודקה משובח.
בערבים, גם כשכבר היה לך אסור לשתות, היינו יושבים בחוץ לפני הבית, שותים, מדברים, צוחקים. ובעיקר, שותקים ביחד.
תמיד הקפדנו לחסל את הבקבוק לפני סיום הביקור, על מנת להשמיד את הראיות.
גם הפעם הבאתי איתי את הבקבוק המסורתי שלנו, אבל לא הספקנו לשתות ביחד. הבוקר התעוררתי מוקדם, ישבתי לבד, מחוץ לבית, מזגתי כוסית ודקה, ושתיתי לחייך. אני מבטיח לך שגם הפעם לפני סוף הביקור נחסל את הבקבוק ונשמיד את הראיות.
כשישבנו בחוץ ושתינו, באחד הערבים של הביקור האחרון, אמרת לי: "ירון, תמיד הייתי אדם פשוט ומעולם לא התיימרתי להיות מישהו אחר". משפט שמתמצת את מי שאתה.
דיברנו גם על ההלוויה שלך, שאלתי אותך האם תרצה שנאמר עליך קדיש. הסתכלת עלי ואמרת "בטח!".
אז אבא, היום נכבד בקשה זו שלך, אבל הפעם נחרוג ממנהגך ולא נמעיט בדיבורים.
ירון



"לסבא הטוב ביותר,
שאוהב ונותן ועוזר -
שתמשיך ככה לעוד שנים,
של בריאות ואושר, נכדים ונינים"
כך בירכתי אותך ליום הולדתך לפני יותר מעשור.
לא כך תיארתי לי את שנותייך האחרונות.
קשה היה לך למלא את החלל שהותירה בחייך הפרישה מהעבודה.
קשה היה לך לראות את סבתא בכאביה, וידך קצרה מלהושיע.
בשנים אלו, נקודות של אור ורגעים של אושר מצאת עם ילדיך, עם נכדיך, ועם הנינים הקטנים.
גם כשלא זכרת בדיוק איך קוראים להם ומה גילם, תמיד ידעת שהם שלך, ולא הפסקת להתפעל מהם ולהתגאות בהם.
מקווה שעכשיו נשמתך מרחפת אי שם, פוגשת את אחותך ואחייך. יושבים יחד, מספרים סיפורים וצוחקים בהונגרית.
נוח על משכבך בשלום.

אוהבת מאד - ענת