דפי הנצחה

זאב גזית
מבית הורים סוציאליסטי מתבולל בגרמניה זאב מגיע ב – 1936לכפר הנוער בן שמן ומקים יחד עם חבורה קטנה את תא השומר הצעיר במקום.
עם סיום לימודיו הוא עובר לירושלים כדי להכיר את חיי התנועה בעיר.
הוא פעיל בתנועה וחי בקומונה עירונית ערה ותוססת.
בזמן הקמת קיבוץ ארץ ישראלי ו' הוא עובד לקיבוץ בהדר ומקים שם את משפחתו עם חיה.
ומכאן דרך נחלת יהודה להתישבות בעין דור, תוך פעילות בקיבוץ ועבודה מסורה בגן הירק.
הצמאון לדעת ולהנחיל דעת – שהוא ציר מרכזי בכל ישותו – מביא אותו לסמינר הקיבוצים ת"א כדי לקבל הכשרה להוראת הומניסטיקה במוסד החינוכי.
כאן ראשיתה של דרכו הארוכה כמורה ומחנך, בה הוא המשיך עד יומו האחרון.
מתוך הדחף להרחיב אופקים ולמצות את יכולתו האינטלקטואלית, הוא יוצא ללמוד פילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א.
אחרי סיום לימודיו הוא מגשים את משאת נפשו ומתמסר לעבודה מדעית ולהוראה במוסדות להשכלה גבוה בארץ.
במרץ 1978 הוא זוכה בתואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת ת"א.
גולת הכותרת של דרכו המדעית היתה קבלת המלגה מטעם אוניברסיטת פרנקפורט, שאיפשרה לו את כתיבת ספרו "צרכים אנושיים". והנה, נקטעו חייו באמצע, באופן שהוא תמיד איחל לעצמו:במרום כוחו היוצר, ללא ירידה וללא סבל.
יהודית

הדר: צעיר, יפה תואר, גבוה, רובה על השכם ו...חליל ביד.
כך הכרתי את זאב בימים הרחוקים ההם.
בתקופת כהונתו כמזכיר קיבוץ הוא הציע לקצר את החופשה השנתית משבועיים בלי כסף לשבוע עם חצי לירה כדי לחתור לשוויון יתר בין החברים.
נחלת יהודה: זאב הצטרף לעובדי גן הירק ובהמשך הזמן גם קיבל על עצמו את הריכוז. הוא הפך את גן הירק מענף לצרכי בית לענף מסחרי ומכניס.
אחרי חיסול גן הירק, זאב נשלח לפעולה במועצת פועלי ראשון לציון ופעל בה בהצלחה רבה.
אראלה
שנים רבות היית מורי ומחנכי.
שנים רבות דיברנו ושוחחנו, חקרנו ובררנו דברים שהיו. דברים שהווים ודברים שיהיו. אנו לא למדנו אצלך כדי לדעת מה היה בעבר. למדנו מה הם הגורמים להסיבות למה שאירע. כדי שנבין מה קורה בהווה, כדי שנדע כיצד להתמודד עם העתיד.
אהבתי ללמוד אצלך יוון, רומא, תנ"ך ואפילו תלמוד.
סחפת אותנו אתך בדרך הלימוד שלך.
לא אשמנו לך זאאב, כמו שאתה לא אשמת לנו. אנו בדרכנו הלכנו ואתה בדרכך. יחד אהבנו את הקיבוץ. אתה ניסית להבינו לרדת לעומקו, להסבירו, אנו חיינו בקיבוץ בדרכנו שלנו.
עירית
....לא קל היה להגיע אליו, אל זאב, אבל מי שהצליח בכך זכה זכות גדולה.
תמיד הוא היה לא רק "מעין" אלא ממש "נהר" שופע ידע הומניסטי רחב ועמוק.
זורם בקצף, מלא הפתעות וחידושים וחיפוש בלתי נלאה אחרי שורשים, אחרי מהות הדברים.
כל העומק האמיתי של הבנת האדם והחברה צומח מצירוף של ידע ומחשבה יחד עם נסיון חיים, הנותן להם משמעותם הקונקרטית.
זאב היה מלא כל אלה! אבל מפני שעולמו הפנימי היה כל כך עשיר, גדוש ולא סימני שאלה ואתגרים, הרי הסביבה נהקרובה וקשייה הפכו למשניים.
זאב האמין שמאחורי כל הקרעים והניגודים המשסעים את עולמו של האדם כיום, ישנה איזו דרך הבנה שמובילה למין הרמוניה בין האדם וסביבתו הטבעית והחברתית. והוא חיפש אותה. אינני יודע האם הוא מצא אותה, אבל החיפוש היה בשבילו אתגר גדול ומי שהזדמן לו להציץ לחיפוש הזה זכה במסע תגלית מופלא.
והמסע הזה נקטע.
דני זמיר – משמר העמק.

הכרתי את זאב קרוב לעשרים שנה. מאז הקמת החוג הארצי לפילוסופיה בגבעת חביבה, שזאב נמנה עם משתתפיו הפעילים. כבר באחת הפגישות הראשונות של החוג הרצה בו על "אמונה חילונית" נושא שהעסיק אותו בצורה זו או אחרת במשך שנים רבות.
אח"כ יצא לנו לפעול במשותף בגבעת חביבה במשך מספר שנים נוספות וכן ללמוד ביחד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א.
המגע האינטלקטואלי בינינו היה לי תמיד בבחינת אתגר רוחני מגרה, מעורר ומהנה, גם כאשר לא הסכמנו האחד עם דעת רעהו....
זאב לוי – המעפיל.

"למען שלמות האדם ושלמות החינוך"
זה מאמרו האחרון של זאב. שפורסם בשנתון סמינר הקיבוצים אחרי מותו – בתוספת הערכה:
"מאמרו זה האחרון מציג חשיבה עמוקה, מאוזנת. כואבת את כאב הזמנים ותרה אחרי התרופות – חשיבה שכולה לב.....
דבריו יהיו זכר אור לתלמידיו ועמיתיו. בחייהם ובעבודתם".
ועוד בעקבות המאמר: "דבריו של זאב על הסיכוי לשנות את עבודתנו החינוכית בהסתמך על תורתו של מסלו, מעודדים ומעוררים תקווה להמשך עבודתנו"
יעקב עופר – סמינר הקיבוצים ת"א.

....מתוך שיחותי הרבות עם זאב ומתוך הביקורת רבה ההבנה שהשמיע לגבי עבודות שלי, למדתי רבות וראיתי בו ידיד מבוגר, ....חשוב לדעת את ההערכה הרבה לה זכו דבריו ועבודותיו של זאב בקרב אנשי מדע ומחקר בגרמניה.
פרופ' הונדרייך – אוניברסיטת פרנקפורט

הבטחתי לזאב לכתוב ביקורת על ספרו הגרמני והדבר לא עלה בידי, הספר עשה עלי רושם עז ברוחב הידיעה ובעומק הניתוח המקורי.
זה היה זאב במיטבו....
צבי לביא – שריד.

לפני שהוא מפתח את התאוריה שלו, סוקר גזית במבט פילוסופי ביקורתי את כתביהם של שפינוזה, קנט, הגל, מרכס, ניטשה ואחרים עד לפרום ומסלו. ובודק את מושג הצרכים האנושיים בתורותיהם.....
...בצורך האנושי היסודי במתן משמעות רואה המחבר נקודת מוצא לתקווה לקיום אנושות בוגרת, המעצבת את חייה בצורה יותר מאושרת במקום להשמיד את עצמה.
מתוך ביקורת שהופיעה בעיתונות המדעית הגרמנית על הספר "צרכים אנושיים".