דפי הנצחה

גלעד סיקלאי ז"ל

14.04.1958 -
29.03.2013

גלעד סיקלאי, בנם של לאה ומשה, אח לאמנון, עמרי וגדעון נולד ב- 14 באפריל
1958. 

התחנך וגדל בקבוצת ארז עד לתיכון במסגרת החינוך הקיבוצית של פעם, מסגרת
שלדבריו אהב מאד ונהנה להיות בה, וחש בה כבמעין משפחה שניה. בתיכון למד בקבוצת
שביט. גם תקופה זו הייתה עבורו תקופה טובה של חיי חברה עצמאיים, תוססים מבחינה
חברתית ומשוחררים מפיקוח הדוק של המבוגרים. במהלך התיכון עבד בענף השלחין ושם רכש
את הידע הראשוני שלו בחקלאות. אפשר לומר שתקופה זו התוותה את כיוונו בחיים, זרעה
בו את חיידק החקלאות שלא הרפה ממנו עד יומו האחרון, ולמעשה עיצבה במידה רבה את האדם שהיה אחר כך – חקלאי
בנפשו.

בנובמבר 1976 התגייס לצהל ושרת בחטיבת גולני. במהלך שירותו זה השתתף
במבצע ליטני. גם לתקופה זו הייתה השפעה
רבה על חייו בהמשך, והשרות במחלקת הסיור של גדוד 51 נטע בו את הדבקות במטרה וקבלת
הקשיים כחלק אינטגרלי של החיים, שיש לקבלם ולהתמודד אתם בהתמדה ולהתגבר עליהם,
מבלי להתיאש או לוותר. תכונות אלו ליוו אותו לאורך כל חייו עד יומו האחרון והוא
עשה בהן שימוש גם במאבקו במחלת הסרטן.

לאחר שחרורו מהשרות הסדיר בנובמבר 1979 חזר לעבוד בכותנה שכה אהב במשך
שנתיים נוספות. לאחר מכן, כפי שכבר היה מקובל אז, עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב
ועבד עם אסנת במשך כשנה כדי לחסוך כסף לטיול הגדול באירופה ובארצות הברית. לאחר
הטיול הגדול חזר לתל אביב, ניהל את סניף קפולסקי הראשון בדיזנגוף סנטר בהצלחה רבה. מאוחר יותר, ב- 1985 התחתנו גלעד ואסנת.
לאחר עשר שנים בתל אביב וברמת גן, שבהן נולדו ארז ושרון, חזרו גלעד ואסנת לקיבוץ
עין דור בשנת 1993 וכאן נולדה ספיר בשנת 1995.

כשנה לאחר הגעתו לעין דור התחיל גלעד לנהל את ענף החקלאות האורגנית בעין
דור. גלעד האמין בכל ליבו שהחקלאות האורגנית היא השיטה החקלאית הנכונה ביותר
והשקיע בה את כל כולו. בנקודה זו בחייו הביא לידי מיצוי את כל תכונותיו כחקלאי.
למרות שמעולם לא למד חקלאות, עינו ידעה לראות את כל שהיה צריך לראות, והאהבה,
הכשרון הטבעי שלו והבנה אינסטינקטיבית של הצמחים, בצרוף ההתמדה וההתעקשות על
הפרטים הקטנים הביאה אותו להפוך ענף קטן לענף שהקיף כ- 1000 דונם של גידולים
אורגניים לתפארת. גלעד היה גם שותף פעיל בהקמת העמותה הישראלית לחקלאות אורגנית
והיה פעיל בה במשך שנים רבות. לא היה מחזור של הקורס לחקלאות אורגנית שלא ביקר
בחלקות של גלעד ושמע מפיו, בנוסף למידע על שיטות הגידול אותם עזר לפתח, גם את האני
מאמין שלו על מהות החקלאות האורגנית ומטרותיה.

לגלעד היה כשרון לא רגיל ליצור קשרים עם כל מי שבא אתו במגע, ויכולת להתייחס שווה בשווה ובגובה העינים עם
החשובים שבאנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות,
כמו עם אחרון הפועלים. חוש ההומור שלו וקולו העמוק ביחד עם דעותיו הנחרצות והבלתי
מתפשרות על כל דבר שהאמין בו השאירו את רישומם על כל מי שבא אתו במגע. עקשנותו
הבלתי מתפשרת לעשות את הדברים בדרך הנכונה ביותר על פי הבנתו, לא הקלה עליו את
עבודתו ולא אחת נתקל בהתנגדות. אך גם אם לא הצליח להשיג את מבוקשו לא נטר טינה אלא
המשיך לנסות ולשכנע באופן ענייני שהדרך שלו היא הנכונה.

בשנת 2003, עם תחילת השינויים בעין דור, עבר לעבוד בגד"ש העמק, גם
שם כאחראי על הגידולים האורגנים, שם עבד מספר שנים. לאחר מכן עבר לעבוד בתורכיה
כיועץ ומנהל עבודה החווה לגידולים אורגנים

באפריל 2009 התברר שלקה במחלת הסרטן (או כפי שהוא קרא לזה – מחלת ים)
ובמשך 4 שנים ניהל את מאבקו במחלה בדרך האופיינית לו, בעקשנות בלתי מתפשרת על הדרך
בה הוא מנהל את ההתמודדות אתה. גם כאן, במהלך העליות והמורדות של הטיפולים, באו
לידי ביטוי ההומור והגישה העניינית שלו למהלך המחלה, מבלי להתלונן ולהתמרמר מדוע
זה קרה דוקא לו. כמו גולנצ'יק אמיתי גלעד חשק את שיניו ועשה כל שהיה ביכולתו ובכוח
גופו על מנת להתגבר, עד שאזלו כוחותיו לאחר שבועות מייסרים של כאבים קשים מנשוא.

מסע חייו של גלעד הסתיים. מי יודע, אולי הוא רובץ עכשיו בכרי דשא ונהנה
מסעודה דשנה של בשר שור הבר כשכל מסכת הייסורים מאחוריו.

אנחנו נשארנו להמשיך, כל אחד את מסע חייו, בלעדיו, מתוך ידיעה שמה שהיה
עד עכשיו לא יהיה עוד וחברתו תחסר לנו מאד.

נוח על משכבך בשלום גלעד.