דפי הנצחה

שושנה האריס
אמם של דוד, יואב, חנן ולולי
סבתא של מורן
נולדה – 11.6.1924
נפטרה – 1.5.1979

שושנה נולדה באן ארבור בארה"ב, כשהוריה עדיין סטודנטים באוניברסיטה.
אביה היה לרופא ואמה למורה ושושנה הבכורה בין ששת הילדים שנולדו במרוצת השנים.
היתה זאת משפחה מושרשת בתרבות האמריקאית, אך בעלת זיקה חזקה ליהדות.
העדר ההתלבטות שבאופיה של שושנה ניכר בדרכי החיים שלה: בגיל 15 היא הצטרפה לתנועה וכעבור שבוע הודיעה להורים שהיא עומדת לעלות ארצה.
היא התחילה ללמוד באוניברסיטה אך כשלא מצאה בה עניין, עברה לעבוד בבית-חרושת כחלק מן המאמץ המלחמתי של הימים ההם.
בהיותה בת 19 נישאה למתי, שהיה אז בצבא ועזבה את התנועה.
עם סיום המלחמה, שניהם היו פעילים ב"החלוץ" והתקשרו עם קא"ד (קיבוץ אמריקאי ד') שהתרכז בנחלת יהודה.
באפריל 1948 מתי ושושנה עלו ארצה עם דוד בן השלוש ונהיו לחברים פעילים בקיבוץ.
לאחר שנים רבות בהן שושנה לא עבדה במקום קבוע, היא נכנסה לעבודה במתפרה ובכל אותן שנים הרבתה בפעילות חברתית ותרבותית.
בשנות חייה האחרונות שושנה עבדה כמזכירה רפואית במרפאה. היא השקיעה הרבה מזמנה וממרצה בתחום זה, תחום הבריאות.
את מחלתה ואת סבלה היא נשאה בהכרה צלולה ובמודעות מלאה למצבה עד ליומה האחרון.

על שושנה
חייבים להקפיד על יושר ודיוק כאשר כותבים על שושנה, מפני שהיא עצמה לא סבלה מילים מיותרות וצביעות.
בהיותה אישיות חזקה, בעלץת דעה, בטוחה בעצמה, היא לא היססה לנקוט עמדה ולעמוד מאחוריה בכל רמ"ח אבריה. תוך דבקות בעקרונות אשר האמינה בהם, היא הקימה עם מתי משפחה קיבוצית לתפארת.
כל בני הבית הקרינו אופי ציוני מובהק, אנושי ללא דוגמתיות וחיו חיים קיבוציים ללא התלבטות ותנאי.
הם לא מעדו בפני משברים ותמכו באחרים במצוקתם – שושנה היתה האדריכלית של קווי אופי אלה.

מי מאיתנו אינו יודע כמה שברירי הוא גיבוש משפחה קיבוצית מלוכדת ואת זאת שושנה עשתה בתבונה ובנאמנות.
בעיני זו תרומתה הסגולית הגדולה, אך לא היחידה, אשר תחרט בזכרוננו.
בני המשפחה יוכלו לספר בגאווה לצאציהם על דמותה המיוחדת, והשפעתה תורגש לדורות: אדם אשר התמיד במאמציו למען המשפחה, החברה ולמען שיקום עמנו בארץ.
מעטות הן כשושנה, והיא תחסר לנו.