דפי הנצחה

אביבה גבעתי

1926-2012

סיפור חייה של סבתי אביבה, כפי שסיפרה לנו, נכדיה, בספרי אילן המשפחה, הוא כספור תולדות העם היהודי במאה העשרים. סבתא נולדה להורים עולים מתורכיה. אביה, אליהו בן-בסט, ממוצא בולגרי ספרדי ואמה, פרידה פוגלשטיין, בת למהגרים מרוסיה. כאשר הוריה ביקשו להינשא התנגדה המשפחה לנישואי הספרדי לאשכנזיה. אליהו, אביה, עלה לארץ לבדו, בנה צריף בתל-אביב וכתב לפרידה "הארמון מוכן- המלכה יכולה לבוא". הגלויה הזו עדייין שמורה בספר המשפחה. והם נישאו בארץ ישראל. באפריל 1926 נולדה אביבה – צברית בפלסטינה, בתל-אביב הקטנה שהייתה כולה חולות. בת בכורה להוריה, אחריה נולדו אחיה דניאל ז"ל ואחותה צביה.
המצב הכלכלי בארץ היה קשה ומשפחתה, בעקבות הקשיים, היגרה לצרפת. סבתי אז בת חצי שנה. כעבור שנתיים עוברת המשפחה לתורכיה לבקשת משפחתם, לעזור בניהול המפעל המשפחתי לכלי מתכת. בעיר היפה איסטנבול השוכנת לחופי הבוספורוס עברו על סבתי שנות ילדותה. ימי ילדותה בתורכיה זכורים לה בנוף קסום, איים פזורים בים, כפרים, יערות, מעיינות, טיולים ובילויים בחיק הטבע. את שנת לימודיה הראשונה החלה בבית הספר הגרמני בעיר, שם למדה את השפה הגרמנית. השנה הייתה שנת 1933, זמן עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובשל כך הוריה מפסיקים את לימודיה בבית הספר הגרמני, ובביתם לא דוברה יותר שפה הזו.
המשפחה מחליטה לחזור ארצה לעיר תל אביב. סבתי אז בת שבע שנים.
בישראל התנאים קשים, שוב קליטה חדשה והשפה העברית קשה מאוד, למרות היותה ילידת הארץ חשה כעולה חדשה. מקום מגוריהם צמוד ליפו והתקופה תקופת המאורעות והמשפחה נודדת פעם נוספת למושבה פתח תקווה. בראשית ימי בית הספר התיכון הצטרפה סבתי לתנועת "השומר הצעיר" בפתח תקווה. תנועת השומר הצעיר שגשגה אז במושבה וסבתי נהנתה מחיי חברה תוססים, דיונים פוליטיים ועבודה כפועלים במפעלי המושבה. היא השתייכה ל"גדוד ניר" בהדרכתו של מי שלימים התפרסם כמשורר נתן יונתן. רבים מחבריה לתנועה בפתח תקווה הם ממקימי קיבוץ עין דור. שם, בקן פתח תקווה, הכירה את סבי מישה אשרוב ונישאה לו לאחר זמן. יחד עם חבריהם מ"גדוד ניר" הצטרפו אביבה ומישה להקמת קיבוץ יחיעם בגליל המערבי, שם נולד אהוד, אבי, בנם הבכור. בשל הקשיים הכלכליים בקיבוץ לא אפשרו למשפחה להוליד יותר מילד אחד. סבתי אביבה הייתה אז בהריון, והמשפחה עזבה את הקיבוץ ועברה לפתח תקווה, שם נולדה אירית, בתם השנייה. סבא מישה החל לעבוד וללמוד בתיאטרון והם נפרדים. סבתא אביבה עוברת לקיבוץ נחשונים עם שני ילדיה ומתחילה ללמוד בבית הספר לאחיות בבלינסון. בסיום לימודיה מגיעה כאחות למרפאה בקיבוץ משמר העמק. אירית ואהוד משתלבים במוסד החינוכי ובכך, חשבה סבתא שלי, שתמו נדודיה. אך כאשר הכירה את דוד גבעתי והרגישה שהקשר הזה יהיה לתמיד, עברה המשפחה לחיות כאן, בעין דור.
הוריה, פרידה ואליהו אבן עברו בזיקנתם, להתגורר לידה בעין דור, נפטרו בשיבה טובה והם קבורים כאן, בבית הקברות הזה.
עמי, בנם המשותף של דוד ואביבה נולד בקיבוץ. וסבתי אביבה מצאה את אושרה ושלוותה.
היא חייה עם דוד חיים טובים ,שמחים,עשירים בתוכן ועניין.
מוסיקה, ספרות בכל השפות, חוגים שונים, הרצאות בכל נושא, מילאו והעשירו חייהם המשותפים.
כל אלה לצד מסירות ואהבה גדולה, לילדיה ולנו, כל נכדיה.
לאחר מותו של דוד המשיכה סבתא בחייה אך בריאותה התערערה ובסוף חייה עברה להתגורר בנוה גזית שם קיבלה את הטיפול הטוב והמסור ביותר.
לסבתא שלי יש 12 נכדים ועשרה נינים.
סבתא אביבה שלנו, עברת הרבה מאוד בחייך, נוחי בשלום ואנחנו נזכור אותך באהבה גדולה.