דפי הנצחה

צבי יהלום ז"ל
11.8.2013 – 1.12.1922
צבי נולד במונטריאול שבקנדה ב 1.12.1922 , בן שני להוריו, זלמן ואסתר ואח לאן אחותו הבכורה ולמאסי ופייגי
אחיותיו הצעירות. למשפחתו הייתה מאפיה גדולה, בה עבדו כל בני המשפחה. בהיותו בן 7 עברה המשפחה
להתגורר בטורונטו למשך 5 שנים, אלה היו שנים קשות עקב המשבר הכלכלי הגדול באמריקה. כשהמשפחה חזרה
למונטריאול, בהיותו בן 61 , נדרש היה להתמודד בבית הספר עם לימוד השפה הצרפתית שלא הכיר. עקב קשייו,
שכרו הוריו מורה פרטי ובעזרתו הצליח לסיים את בית הספר היסודי בהצטיינות ואף קיבל מדליה מיוחדת על הישגיו.
לסבו, הייתה חווה לגידול ירקות מחוץ לעיר ובחופשות הקיץ, נהג לנסוע לשם ולעזור לסבו בעבודה. צבי גדל בבית
דתי ובבר המצווה נדרש לקרוא את פרשת השבוע וגם לנאום ביידיש, למרות שלדבריו לא הבין אף מילה. ל'שומר
הצעיר' הצטרף בעקבות הזמנה של שכנה ובמחנה הקיץ קם כל בוקר להניח תפילין והיה החניך היחיד שבא מבית
דתי. צבי סיפר, שבגיל 16 הפסיק בהדרגה להתפלל בבית הכנסת, ללא ידיעת הוריו והפך לחילוני. בסיום לימודיו
עבד תקופה קצרה כמנהל חשבונות בבית דפוס, אך העבודה המשרדית לא עניינה אותו והוא ביקש ללמוד ולעסוק
בעבודת הדפוס עצמה. בגיל 16 החליט לעזוב את בית הוריו ועבר לגור עם מספר חברים, דבר שלא היה מקובל
באותם שנים. הם עבדו, הרוויחו כסף וחילקו אותו ביניהם באופן שווה. בשנת 6191 עברו לחוות הכשרה חקלאית,
כהכנה לקראת העלייה לארץ. בגיל 16 , בוועידת השומר הצעיר בשיקגו, פגש לראשונה את לוטי, אשתו לעתיד. הם
התכתבו לאורך שנים ונפגשו שוב בניו יורק, לפני עלייתו ארצה, אז החליטו להקים משפחה, כאשר יפגשו בארץ.
בשנת 6191 , עלה צבי לארץ כתייר, בזכות היותו נתין האימפריה הבריטית. בהגיעו ארצה, נלקח ממנו הדרכון הקנדי
על ידי ה'הגנה' והוא המשיך עם חבריו מהגרעין האמריקאי, להכשרה בקיבוץ משמר העמק, שם עבד בחפירות
ובגינות נוי. לסיום עבודתו בנוי, כשעזב את משמר העמק, קיבל מרכזת הענף קופסה עם 30 זנים של קקטוסים,
שגדלו היטב עד שכרסמו אותם העכברים בטירה. במשמר העמק צבי פגש סוף סוף את לוטי, שהגיעה ארצה אחרי
חודשים בקפריסין ותלאות רבות. הם עברו לנחלת יהודה ושם התחתנו בהרמת כוסית צנועה אצל הרב. בהמשך, צבי
עבר לטירה ולוטי הצטרפה אליו, אך שבה לנחלת יהודה אחרי מספר חודשים, עקב הריונה. מטירה, יצא כל בוקר עם
חבריו, לעבד את השדות בשטחי עין דור ובהפוגה הראשונה, חודש אחרי הכרזת העצמאות, עלה על הקרקע עם
מייסדי הקיבוץ. בספטמבר 6198 נולד בנחלת יהודה, גדעון בנו הבכור וכאשר הושלמה בנייתו של בית התינוקות
ביוני 6191 , גדעון ולוטי עברו לעין דור והמשפחה התאחדה סוף סוף. בחמש שנותיו הראשונות בעין דור, צבי עבד
בבניין כתפסן. באותה תקופה, היה אחראי גם על בניית מערכת הניקוז של המים והנחת צינורות מי השתייה מגבעת
התורמוסים לסכר. בפברואר 6151 נולד בנו השני דורון. בראשית שנות החמישים, הגיעו לקיבוץ נציגי הצבא והודיעו,
שעל פי גודלו, הקיבוץ צריך לשלוח לצה"ל עשרה אנשים. הקיבוץ לא רצה להחליט מי יתגייס ולכן הגיעו נציגים
מהצבא לבחור את המתגייסים. בסופו של דבר נבחרו עשרת האנשים הראשונים שהגיעו לראיון ומשום שצבי רצה
להגיע מוקדם לעבודה, הוא בא ראשון ונבחר... בראיון שאלו אותו מה הוא יודע לעשות וכשאמר להם שעבד כתפסן,
גייסו אותו לחיל ההנדסה. במלחמת קדש ירד לאילת ושהה חודש סמוך לגבול המצרי, בבניית עמדות ירי וביצורים.
אחרי העבודה בבניין, עבר צבי לעבוד במטעים למשך עשרים שנה וגם ריכז את הענף. בתקופה זו עבד גם בבית
האריזה האזורי במזרע. עם סגירת ענף המטעים, עבר לעבוד בטלדור באקסטרודר למשך 15 שנים ובסיום עבודתו
שם, הצטרף לענף "המדפיס" בעידודו של אריה מלכין.
בשנת 6111 עלו לארץ הוריו של צבי ונקלטו בקיבוץ עין דור, בו חיו עד סוף ימיהם. עם השנים התרחבה המשפחה
וצבי רווה שמחה ונחת מבניו, ששת נכדיו: אוהד, טל, גלעד, שחר, יונתן ונרי ומניניו: עמית ותומי, שנולדו בשנה
האחרונה וכמובן מבני ובנות הזוג, שהצטרפו למשפחה.
ב 65.3.1009- נפטרה לוטי אשתו, אחרי כמעט שישים שנים של חיים משותפים.
לפני שלוש שנים צבי עבר להתגורר בנווה דור, עקב מצבו הבריאותי וזכה שם לטיפול חם ומסור מכל צוות הבית,
בראשותם של רינת, סלים וסשה ומרבקה שי, שליוותה אותו אישית ברגישות וסבלנות אין קץ, בחמש השנים
האחרונות לחייו. בדצמבר האחרון, חגג צבי את יום הולדתו ה 90- בחיק משפחתו אשר טיפח ואהב.
יהי זכרו ברוך