דפי הנצחה

אהודה הרמתי
נולדה 7.4.1923
נפטרה 22.5.1980
אשתו של הלל הרמתי
אימם של: אמיר, מורדי ואלון
סבתא של: יפתח, ג'סי, נועה, גלעד ויניב.

אהודה נולדה בירושלים בשנת 1923.
המשפחה נדדה בערי הארץ עד שהתישבה בחיפה, שם התחנכה אהודה בבית הספר הריאלי.
היא היתה חברה ומדריכה בתנועת הצופים והצטרפה לגרעין התישבות.
בימי מלחמת העולם עבדה אהודה ברכוז ההשקיה בפרדס של דגניה ואחר כך ריכזה את גן הירק של הגרעין בפרדס חנה.
היא עברה עם הגרעין לרחובות ועבדה שם בתעשיית הנשק של ה"הגנה" במחתרת. אחרי שהתקשרה עם הלל היא עברה לנחלת ואחר כך לטירה שם היא עבדה בסיקול השדות עד שגילו שהיא בהריון בחודש הרביעי ואילצו אותה להפסיק עבודה זו.
היות ואהודה לא רצתה לחזור לנחלת, חזרה המשפחה לקיבוץ צופים א' ברחובות, שם נולדו מורדי, אמיר ואלון. משם עברו להתישבות במעגן מיכאל.
אהודה ריכזה את גן הירק והיתה פעילה בסניף מפ:מ בקיבוץ.
עם הפילוג במפלגה החליטה המשפחה לחזור לעין דור וגם כאן היא ריכזה את גן הירק.
אחרי שנאלצה לעזוב עבודה קשה זו, עבדה אהודה שנים מספר בגזברות התנועה בתל אביב ואחר כך הקימה את הספריה בעין דור.
בשנת 1968 התגלתה אצלה מחלה ממארת שממנה סבלה שנים רבות.
בשנתיים האחרונותהחמיר מצבה והיא ירדה בכושרה הפיזי.
סיבלה הלך וגבר עד יום מותה.

לדמותה
...אהודה, כאשר הכרתי אותך מקרוב, כבר היי אישה חולה וכואבת. אך שמעתי על אהודה התלמידה הבולטת בבית הספר הריאלי בחיפה, על חברת מעגן מיכאל שעבדה בתע"ש, על גן הירק ועל עוד ציוני דרך בחייך.
נראה שתמיד לאורך כל שנותיך, נמתח קו של עקשנות, של דבקות במטרה ועמידה על מה שנתפס בעיניך כנכון.
כך גם בעבודתך בספריה: כאן כבר ראיתי אותך נאחזת במקום כבקרש הצלה. הספר היה כמעט כל עולמך, ואהבת את המקום.
גם את האחרים ניסית להטעים מטעמו של הספר הטוב. ומי מאיתנו המבוגרים, לא יזכור אותך, מביאה ספר לקראת יציאה לנופש, או בתקופת מחלה.... – אך עשית זאת בדרך משלך: לעיתים קרובות בדרך שאינה מובנת לאחרים.
סירבת לקבל עזרה מאחרים, הקפת את עצמך במעין חומה, כאילו חששת שמא יחדרו לעולמך ויגלו השתתפות או רחמים.
רצית להישאר הנותנת ולא המקבלת.
העצים, אהודה, גדלים ונותנים את צילם ואת פירותיהם, החיים זורמים... ואת אינך